"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מוכים בסנוורים: הקונספציה השגויה מול חיזבאללה

ישראל חותמת על הסכם עם ישות מדינית שלא מסוגלת לעמוד בתנאי ההסכם הקודם איתה משנת 2006 • בשני המקרים הדברים נעשים בחסות, בברכה ובדחיפה של גורמי ביטחון בכירים, שלא נושאים באחריות לשגיאותיהם

,עודכן
0השמעה
תושבי לבנון וחיילי צה"ל במקום עבודת הדחפור, צילום: אייל מרגולין/ג'יני

בשבוע שעברדיווח ב"ישראל היום" עידן אבניעל עלייה של 420% באירועים על גדר הגבול עם לבנון. פעילי חיזבאללה מסיירים בסמוך לגבול, מתצפתים ואף "פותחים צירים".

בין היתר, תיארה הכתבה פרקטיקה מעניינת: אנשי חיזבאללה הערוכים באזור מטולה מסנוורים את אנשי המושבה בקרני לייזר. צה"ל, בתגובה, הפעיל זרקור רב־עוצמה. באותה ידיעה נאמר כי דחפורים של צה"ל, שחצו את גדר המערכת וביצעו עבודות עפר בשטח השייך למדינת ישראל, לוו על ידי אנשי חיזבאללה, שניצבו מטרים ספורים מהדחפורים העובדים ומחיילי צה"ל שאבטחו אותם. "ניכר בהם", כך נכתב בידיעה, "כי אינם נמנים עם יושבי המשרדים". ובלשון אחרת - ברור כי מדובר בלוחמים.

אני מבקש להזכיר לקוראים כי בהסכם 1701, שאושר על ידי מועצת הביטחון של האו"ם בתום מלחמת לבנון השנייה, באוגוסט 2006, ושהוצג על ידי שרת החוץ דאז ציפי לבני כפסגת הישגיה בתפקידה זה, נקבע כי צבא לבנון ייערך לאורך הגבול עם ישראל וימנע מאנשי חיזבאללה להתקרב לגבול. למותר לציין כי על ההסכם חתומים, מלבד ישראל, גם נציגי ממשלת לבנון.

לא הייתי מזכיר זאת כ"הישג", שכן, מלבד לבני, ראש הממשלה אהוד אולמרט וכמה "מומחי ביטחון" ישראלים, איש לא לקח ברצינות את ההסכם שנחתם. הגברת לבני ומר אולמרט נמוגו מעולמנו הפוליטי, אבל אני נדרש בכל זאת לעניין, מאחר שאלה המתהדרים בהסכם הגז שנחתם לאחרונה בין מדינת ישראל לבין גורם עלום וחסר כל סמכות או אחריות בלבנון, נסמכים אף הם על גורמי ביטחון ישראליים בכירים, שמידת הכרתם את הזירה הלבנונית מזכירה לצערי את זו של בכירי אגף "תבל" של המוסד.

זה היה האגף שאנשיו קיבלו את האחריות על הטיפול בקשרים עם הארגונים הלבנוניים ב־1976, ובבורותם תמכו ברעיון המופרך של שר הביטחון דאז, אריאל שרון ז"ל: "השלטת סדר חדש בלבנון".

מדאיגה מאוד היא תמיכתם של בכירים במערכת הביטחון ברעיונות שמתגלים לאחר מכן כמקח טעות, כמו למשל הסכם אוסלו, או התמיכה הנלהבת בירידה מהגולן בתמורה להסכם שלום עם סוריה. עמדות אלו מצידם של אותם בכירים מעוררות תהיות באשר ליושרתם המקצועית.

50 שנה חלפו מאז מלחמת יום הכיפורים, שגם בה התגלו מקרים רבים מדי של התקרנפות של גורמים מקצועיים - בעיקר בקרב אנשי מודיעין מול ראש אמ"ן, שדבק בקונספציה שגויה ושהמניעים שהנחו אותו להמשיך להחזיק באותה דעה, גם כשהמידע שזרם מסוכנויות האיסוף הצביע על מלחמה ודאית, טרם נחקרו וספק אם אי־פעם ייחקרו.

ישראל של 2022 חותמת על הסכם עם ישות מדינית שלא מסוגלת לעמוד בתנאי ההסכם הקודם איתה משנת 2006, ובשני המקרים הדברים נעשים בחסות, בברכה ובדחיפה של גורמי ביטחון בכירים, שלא נושאים באחריות לשגיאותיהם. אז מי מסנוור את מי?

יאיר רביד (רביץ) שירת בעברו כמפקד מרחב הצפון של יחידה 504, וכראש השלוחה המבצעית של המוסד בביירות. ספרו "חלון לחצר האחורית" מתאר את הקמת הקשרים בין מדינת ישראל לבין הנוצרים בלבנון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר