"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההסתה האנטי־חרדית שלך חזרה

בבואכם לטעון נגד "החרדים הסחטנים" כדאי לצלול לתוך הנתונים ולגלות שהדרישות הקואלציוניות הגיוניות • חכמים, היזהרו בדיווחיכם

,עודכן
0השמעה
יצחק גולדקנופף, צילום: אורן בן חקון

למי דחוף לצייר את החרדים כשודדי הקופה הציבורית?

פגשתי השבוע אשת תקשורת ששאלה אותי בטרוניה ובדאגה כיצד ייתכן שגולדקנופף, שר השיכון המיועד מטעם אגודת ישראל, מתעתד להעניק על פי הפרסומים כ־100,000 שקל רק לאזרחים חרדים שירצו לרכוש דירה מיד שנייה. "מה זאת האפליה הנוראה הזו?", היא שאלה, בעוד הנוכחות האחרות בחדר מצטרפות אליה בקיטורים על החרדים הסחטנים. "איך יכול להיות שאברך יקבל 100,000 שקל, וחייל ששירת בצבא ותרם למדינה, לא?"

כמעט השתכנעתי מהטונים המאשימים, אבל אז צללתי לנתונים. המציאות: מדובר בתוכנית מ־2020 של שר השיכון דאז, יעקב ליצמן, שלפיה יינתן מענק של 100,000 שקל לרוכשי דירות מיד שנייה בערי הפריפריה, במטרה לחזק את היישובים אשר הוכרו כיישובי עדיפות לאומית. ביניהם: אילת, קריית שמונה, כפר מנדה, אופקים, בית שאן, דימונה, עכו, נהריה, מגדל העמק, עראבה, כרמיאל.

האם בערים הללו מתגוררים חרדים בלבד? כשבפריים טיים מורחים שקפים מאיימים, עם תמונה של גולדקנופף בעל הזקן הארוך והכיפה, משקיף מהצד במבט מאיים - הרושם ברור. החרדים באים לחלק כסף לחברים שלהם. גם האמירה התמימה־כביכול בשקף של חדשות 12, "שר השיכון יקבע מי יקבל ואיפה", מנסה לרמז כי הוא ידאג למקורביו. האם היתה נכתבת הערת אזהרה דומה גם לשר השיכון כחלון, או לאלקין?

כותרת מאיימת נוספת הצהירה עלהקמת עיר חרדית חדשה בתוך 90 יום. הסטודנט המתוסכל שנאבק לשלם שכר דירה בתל אביב, בוודאי תיעב באותם הרגעים את הפרזיטים אוכלי החינם. המציאות: בשנת 2007, שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית קיבל החלטה להקים יישוב חרדי בשם כסיף במקום שכוח אל, בנגב ליד ערד. מה שמבקשים כעת חברי הכנסת מטעם אגודת ישראל במשא ומתן מול הליכוד הוא בסך הכל להפסיק את הסחבת שנמשכת יותר מ־15 שנה, ולשנות את הייעוד. במקום לזרוק את החרדים בכסיף, לשנות את המיקום ליעד שפוי יותר: שפיר ליד קריית גת מזרח. למרות הגידול הטבעי, הצפיפות ומצוקת המקום, במשך 20 שנה לא הוקמה עיר חרדית חדשה.

כפי שהחילונים אוהבים את תל אביב בכל צבעי הקשת ויזועו באי נוחות אם יבואו חרדים להתגורר בה בהמוניהם, כך מעדיף רוב המגזר החרדי להתגורר במקומות המתאימים לצביון חייו.

אלו רק שתי דוגמאות שהסעירו את הרחוב החילוני וגרמו לשנאה ולקיטוב, כאשר עם קצת יותר הוגנות וירידה לפרטים היתה מוצגת תמונה אמיתית ומאוזנת. גם מעקב אחרי הדיווחים על התפרעויות הקיצונים במאה שערים, שבשיאם אישה חרדית נפגעה באורח קריטי, הראה כי ברבים מערוצי התקשורת לא טרחו להדגיש כי אמנם מדובר בצעירים חרדים, אך במיעוט קיצוני שאינו מצביע בבחירות, ואלו הסובלים מהם יותר מכל הם אנשי הרוב החרדי השפוי.

את תוצאות ההסתה פגשו השבוע תלמידות חרדיות בפארק ברמת גן, שחטפו צעקות מתושבת העיר בנוסח "תלכו מפה, אתן בהמות".

חכמים, היזהרו בדיווחיכם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מירב סבר

כתבת רווחה

כתבת תחקירים וחברה של 'ישראל היום'. כותבת על נשים, חרדים, ועוולות חברתיות. פרסמה בין היתר את ׳תחקיר הכדורים הפסיכיאטרים' שחשף כי נשים חרדיות המבקשות להתגרש מוצגות כמשוגעות ומוכרחות ליטול כדורים פסיכאטרים. סבר חשפה כוונת המפלגות החרדיות לאפשר לבנות סמינר להיות מטפלות באמנות ללא תואר אקדמי, ואת הנזקים הרבים שנגרמו בשל טיפול כזה. היתה הראשונה שפרסמה תחקיר מקיף על האונס ופשעי המין שביצעו מחבלי חמאס בשבעה באוקטובר ונתנה במה לנשים שעמלו על תיעוד הזוועות.

כדאילהכיר