נפתלי, הגיע הזמן להפנים

נפתלי בנט יצא השבוע במסע תביעות. בדברים שכתב בערוץ הטלגרם שלו "נפתלי בנט - ביחד ננצח" (את מי?), כתב בנט: "תוכנית ניקיון הרשת יוצאת לדרך: היום הוגשה התביעה הראשונה, על סך חצי מיליון שקלים...".

במסגרת הפרויקט, שאליו התייחס ראש הממשלה לשעבר כפרויקט לחיסול מכונת הרעל ולניקיון השיח הציבורי, הוא גיבש צוות תחקירנים ומשפטנים שמטרתו לפעול נגד תרבות הרעל והפייק ניוז שפשתה ברשתות בישראל. צוות זה אסף וארגן חומרים לאורך תקופה, והכין תוכנית מקיפה שתיושם בהדרגה בזמן הקרוב. "איני נלחם בשביל עצמי, אלא למען כל מי שחפץ בתיקון השיח הציבורי בישראל", כתב בנט.

הרבה נכתב על הצעד הזה של בנט. היו מי שקראו לזה "פתטי", "נמוך", "קטנוני", "תוצר של שיעמום" - הכל נכון. יש שאמרו שהוא נלחם על "הכבוד" שלו. שאחרי שנשאר בלי כלום, וגם ללא כבוד מהציבור, הוא מנסה בכל זאת להיאחז בשאריות הערכה מדומה. תומכיו המעטים ייקחו את סוגיית "הכבוד" למקום אחר, ויאמרו שיש פה החלטה מושכלת לנקות את השיח במדינת ישראל מגורמים מזהמים - צעד טבעי של מי שעמד בראש ממשלת "השינוי" שכשלה. אבל שום דבר מזה לא יסתיר את העובדה שמעל לכל, מהדהדת התובנה ש"תוכנית ניקיון הרשת" שאליה יצא נפתלי בנט - היא תוצר של היעדר הפנמה.

בנט פשוט לא הפנים, עד היום, עד כמה ההחלטה שקיבל הפכה אותו ללא רלוונטי ומוקצה מבחינת המחנה הלאומי. משום שהטענה המובלעת בהחלטה של בנט היא שהוא חושב שהמצב שלו הוא בר־תיקון. בנט - איש רציונלי בדרך כלל, כך רוצים שנחשוב - מאמין שהסיבה למצב שלו היא לא המהות של מה שעשה, אלא הדרך שבה אנשים אחרים מסגרו אותו ואת דמותו.

מבחינתו, הציבור לא אוהב אותו לא בגלל הבחירה הפוליטית שלו, ולא בגלל תפקודו כראש ממשלה - אלא משום שצייצנים ברשת, חלקם בעלי תפוצה רחבה וחלקם פחות, כתבו עליו דברים שגרמו לציבור הישראלי בכלל, ולבוחריו בפרט, לזלזל בו. אם רק יגרום לאותם צייצנים, ששטפו את מוחו של המחנה הלאומי וגרמו לו לראות בו סרח עודף, לחזור בהם מדבריהם הקשים והשקריים עליו - או אז המחנה הלאומי ועם ישראל יבינו איזה יהלום היה להם ביד.

זה מוטיב חוזר אצל בנט. אריה דרעי סיפר בעבר איך היה בהלם כשבנט האמין לעצמו שנאום שלו באו"ם ישנה את המדיניות של מדינות העולם כלפי ישראל. בנט נאם באו"ם ודבר לא השתנה - והוא יתבע צייצנים ודבר לא ישתנה.

בוודאי זכור לקוראינו הסיפור של בנט, שלפיו, כשקיבל את ההחלטה ללכת על הקמת הממשלה עם לפיד, הוא כינס את ילדיו ואמר שהוא יהיה האדם הכי שנוא בישראל. הוא לא אמר להם את זה כי חשב ש"מכונת הרעל" של ביבי תגרום לזה - הוא אמר את זה כי ידע שהמהלך שלו יגרור כעס, אכזבה, מיאוס ועוד שלל רגשות שליליים. היום הוא לא מנסה להתמודד עם אותם רגשות, אלא לתקוף את הסימפטום - רק חלק מהקולות שביטאו את המיאוס והסלידה, וכנראה קצת הגזימו.

אבל גם אם אותם צייצנים יבקשו סליחה פומבית ויחזרו בהם מהדברים שהטיחו בו בעבר, אין שום סיכוי בעולם שזה ישנה דעה של מישהו לגבי נפתלי בנט - לא בימין וגם לא בשמאל.

בספטמבר 2022 הודיעה לשכת בנט כי הוא "לא שינה את עמדתו. אחרי עשור בשדה הפוליטי, בכוונתו לצאת לפסק זמן מהחיים הציבוריים".

כלומר, בנט באמת חושב שיש לו סיכוי לחזור לחיים הפוליטיים, ובונה על סדרת התביעות ככזו שתטהר את שמו. הבעיה היא שיש עובדות שאותן אי אפשר לשנות, לנקות או להלבין - נפתלי בנט חצה את הקווים בניגוד להבטחה מפורשת, ונתן ללפיד את ראשות הממשלה. הקריירה הפוליטית שלו נגמרה ברגע שקיבל את ההחלטה הזו, ושום צייצן או תביעה שלו לא ישנו את זה.