"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כנגד שלושה שרים

אם במפלגות החרדיות עוברים למושב הנהג, על השרים החרדים לתת מענה לבעיות המטרידות חלקים רבים בחברה החרדית, שמעוניינים לעבוד ולרכוש השכלה

,עודכן
0השמעה
גפני ודרעי, צילום: אורן בן חקון

המשא ומתן הקואליציוני ביןהמפלגות החרדיות לליכודמתקרב להכרעה, ולפי הדיווחים, שעשויים עוד להשתנות, מסתמן כי לפחות שלושה שרים חרדים ימונו מטעם יהדות התורה: שר השיכון, שר לענייני ירושלים, ושר במשרד לשוויון חברתי. במשך שנים השתרשה מסורת פוליטית חרדית־אשכנזית שלא למנות שר בממשלה. השיקול העיקרי הוא אידיאולוגי ונוגע לכך שכהונה כשר מבטאת הכרה במדינת ישראל דה־יורה (כלומר, הזדהות), ולא רק דה־פקטו (כלומר, השלמה עם המציאות). לשיקול הזה יש להוסיף גם חשש מקבלת אחריות משותפת להחלטות ממשלה שאינן עולות בקנה אחד עם רוח ההלכה.

הראשון שפרץ את האמברגו, בברכת רבו, הוא הח"כ והשר לשעבר יעקב ליצמן, שכיהן כסגן שר במעמד שר, ובעקבות עתירת בג"ץ "נאלץ" לכהן כשר הבריאות "על מלא". הידיעות על שלושה שרים מהמפלגה החרדית האשכנזית שבאופן מסורתי נמנעה מאחריות מיניסטריאלית, ושהעדיפה להסתפק בסגני שרים ובראשי ועדות - הן בגדר חידוש שמבטא שינוי גישה.

אולם שינוי הגישה הזה מוכרח להתבטא גם במהות ולא רק בהסכמה לשאת את התואר "שר", על כל הכיבודים המשתמעים ממנו. אם מפסיקים להסתפק בפירורי שלטון ועוברים למושב הנהג, הדבר צריך להיות מורגש גם ביחס לאזרח החרדי שלא עומד בקריטריון המחמיר של האידיאל הליטאי. הגיעה העת לתת מענה ריאלי לסוגיות רבות המטרידות חלקים רבים בחברה החרדית. מה שנקרא, החיים עצמם.

את הרוח החדשה הזו צריכים להרגיש גם החרדים העובדים, שמעוניינים להקים בתי ספר המתאימים להשקפת עולמם ולאורח חייהם. צריכים לחוש בכך גם צעירים חרדים המבקשים לרכוש השכלה גבוהה וזקוקים לעזרת נציגי הציבור שלהם במוקדי קבלת ההחלטות, לצורך הסרת חסמים, הנגשת תוכניות לימוד, סיוע כלכלי ומלגות, והשלמת פערי ידע וכישורים שנוצרו עקב היעדר לימודי ליבה או משום שאינם מחזיקים בתעודת בגרות. שינוי הגישה חייב לבוא לידי ביטוי גם בהתמודדות ישירה ובגובה העיניים עם בעיית נוער השוליים בערים החרדיות, המשוועים למענה מותאם ורגיש.

חרדים רבים הצביעו בבחירות האחרונות ליהדות התורה, למרות הכעס והאכזבה, ולמרות תחושת הניכור. הם פזלו לבן גביר, וחלקם אף שקלו לנדוד לליכוד ואפילו לאחת ממפלגות המרכז־שמאל. ברגע האמת, מאחורי הפרגוד, החליטו לבחור בביתם הפוליטי - אבל נאמנותם כמוה כדרישה נחרצת מבפנים.

המשא ומתן הקואליציוני מוכרח אפוא להיערך בהבנה בוגרת שהחברה החרדית אינה מצטמצמת לבתי המדרש, לכוללים ולישיבות בבני ברק ובמודיעין עילית. רבים מבני החברה החרדית, נשים וגברים, שואפים להמשיך לקיים אורח חיים חרדי ולשמר צביון יומיומי המותאם לדרך התורה והמצוות, אולם במקביל גם לעבוד ולהתפרנס, ולהבטיח לילדיהם תלמודי תורה ובתי ספר שבהם יוכלו לרכוש גם מיומנויות בסיסיות וידע באנגלית ובמתמטיקה.

תפקיד שר הוא תפקיד ממלכתי, והממלכתיות הזו היא תבלין שחייב להיבזק בנדיבות בכל משא ומתן מול הליכוד. לא רק יבנה וחכמיה, לא רק קודש הקודשים, כי אם גם שאר החלקים שבלעדיהם הבית אינו שלם. כנגד שלושה שרים לפחות דיברה יהדות התורה, וכנגד זה עליה להפנים שהגיע הזמן לקבל את העובדה שכנגד ארבעה בנים דיברה תורה. כולם היו בניה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מירב סבר

כתבת רווחה

כתבת תחקירים וחברה של 'ישראל היום'. כותבת על נשים, חרדים, ועוולות חברתיות. פרסמה בין היתר את ׳תחקיר הכדורים הפסיכיאטרים' שחשף כי נשים חרדיות המבקשות להתגרש מוצגות כמשוגעות ומוכרחות ליטול כדורים פסיכאטרים. סבר חשפה כוונת המפלגות החרדיות לאפשר לבנות סמינר להיות מטפלות באמנות ללא תואר אקדמי, ואת הנזקים הרבים שנגרמו בשל טיפול כזה. היתה הראשונה שפרסמה תחקיר מקיף על האונס ופשעי המין שביצעו מחבלי חמאס בשבעה באוקטובר ונתנה במה לנשים שעמלו על תיעוד הזוועות.

כדאילהכיר