כנגד שלושה שרים

המשא ומתן הקואליציוני ביןהמפלגות החרדיות לליכודמתקרב להכרעה, ולפי הדיווחים, שעשויים עוד להשתנות, מסתמן כי לפחות שלושה שרים חרדים ימונו מטעם יהדות התורה: שר השיכון, שר לענייני ירושלים, ושר במשרד לשוויון חברתי. במשך שנים השתרשה מסורת פוליטית חרדית־אשכנזית שלא למנות שר בממשלה. השיקול העיקרי הוא אידיאולוגי ונוגע לכך שכהונה כשר מבטאת הכרה במדינת ישראל דה־יורה (כלומר, הזדהות), ולא רק דה־פקטו (כלומר, השלמה עם המציאות). לשיקול הזה יש להוסיף גם חשש מקבלת אחריות משותפת להחלטות ממשלה שאינן עולות בקנה אחד עם רוח ההלכה.

הראשון שפרץ את האמברגו, בברכת רבו, הוא הח"כ והשר לשעבר יעקב ליצמן, שכיהן כסגן שר במעמד שר, ובעקבות עתירת בג"ץ "נאלץ" לכהן כשר הבריאות "על מלא". הידיעות על שלושה שרים מהמפלגה החרדית האשכנזית שבאופן מסורתי נמנעה מאחריות מיניסטריאלית, ושהעדיפה להסתפק בסגני שרים ובראשי ועדות - הן בגדר חידוש שמבטא שינוי גישה.

אולם שינוי הגישה הזה מוכרח להתבטא גם במהות ולא רק בהסכמה לשאת את התואר "שר", על כל הכיבודים המשתמעים ממנו. אם מפסיקים להסתפק בפירורי שלטון ועוברים למושב הנהג, הדבר צריך להיות מורגש גם ביחס לאזרח החרדי שלא עומד בקריטריון המחמיר של האידיאל הליטאי. הגיעה העת לתת מענה ריאלי לסוגיות רבות המטרידות חלקים רבים בחברה החרדית. מה שנקרא, החיים עצמם.

את הרוח החדשה הזו צריכים להרגיש גם החרדים העובדים, שמעוניינים להקים בתי ספר המתאימים להשקפת עולמם ולאורח חייהם. צריכים לחוש בכך גם צעירים חרדים המבקשים לרכוש השכלה גבוהה וזקוקים לעזרת נציגי הציבור שלהם במוקדי קבלת ההחלטות, לצורך הסרת חסמים, הנגשת תוכניות לימוד, סיוע כלכלי ומלגות, והשלמת פערי ידע וכישורים שנוצרו עקב היעדר לימודי ליבה או משום שאינם מחזיקים בתעודת בגרות. שינוי הגישה חייב לבוא לידי ביטוי גם בהתמודדות ישירה ובגובה העיניים עם בעיית נוער השוליים בערים החרדיות, המשוועים למענה מותאם ורגיש.

חרדים רבים הצביעו בבחירות האחרונות ליהדות התורה, למרות הכעס והאכזבה, ולמרות תחושת הניכור. הם פזלו לבן גביר, וחלקם אף שקלו לנדוד לליכוד ואפילו לאחת ממפלגות המרכז־שמאל. ברגע האמת, מאחורי הפרגוד, החליטו לבחור בביתם הפוליטי - אבל נאמנותם כמוה כדרישה נחרצת מבפנים.

המשא ומתן הקואליציוני מוכרח אפוא להיערך בהבנה בוגרת שהחברה החרדית אינה מצטמצמת לבתי המדרש, לכוללים ולישיבות בבני ברק ובמודיעין עילית. רבים מבני החברה החרדית, נשים וגברים, שואפים להמשיך לקיים אורח חיים חרדי ולשמר צביון יומיומי המותאם לדרך התורה והמצוות, אולם במקביל גם לעבוד ולהתפרנס, ולהבטיח לילדיהם תלמודי תורה ובתי ספר שבהם יוכלו לרכוש גם מיומנויות בסיסיות וידע באנגלית ובמתמטיקה.

תפקיד שר הוא תפקיד ממלכתי, והממלכתיות הזו היא תבלין שחייב להיבזק בנדיבות בכל משא ומתן מול הליכוד. לא רק יבנה וחכמיה, לא רק קודש הקודשים, כי אם גם שאר החלקים שבלעדיהם הבית אינו שלם. כנגד שלושה שרים לפחות דיברה יהדות התורה, וכנגד זה עליה להפנים שהגיע הזמן לקבל את העובדה שכנגד ארבעה בנים דיברה תורה. כולם היו בניה.