צה"ל בממלכת הלייקים: איפה הערכים?

הודעת דובר צה"ל עלשהתרחש בחברון בסוף השבוע האחרון, שבעטיו מושלך חייל לעשרה ימי מחבוש, מעוררת תהיות.

הדובר כתב, בשמו של הרמטכ"ל: "כל אירוע של אלימות... מצד חיילי צה"ל מנוגד לערכי צה"ל..."

נשמע מוזר. שכן, אם מוסכמת היסוד של כל ארגון צבאי היא הרשות הניתנת לו מתוקף חוק להפעיל אלימות - אזי ייתכן שערכיו הנוכחיים של צה"ל אינם מאפשרים לו לנהוג כצבא.

או שמישהו בדו"צ משחרר מילים מבלי להבין את משמעותן.

כמו בכל אירוע דומה, גם הפעם צץ מייד הדיון ב"ערכי צה"ל", ובמקרה הנדון הוזכרה הפרת ערך הממלכתיות. נראה שמישהו בצה"ל אינו מודע מספיק לכך שהצבת ערך מסוים בפני עצמו, מבלי לקשור אותו אל חבריו ברשימה, הופכת את הדיון בו בלבד למגוחך.

לפי הודעת דו"צ, הרמטכ"ל מינה את האלוף יהודה פוקס לחקור את האירוע. אבל עוד לפני שהחלה החקירה, מיהר הרמטכ"ל להודיע כי מעשי החיילים הם חמורים ושהוא משעה אותם מתפקידם. הוא אף הגדיל והוסיף כשקבע כי מעשיהם ייבדקו במצ"ח ויועברו לבדיקת הפרקליטות הצבאית. אם בכל הערכים עסקינן, נראה שבמקרה זה פעל הרמטכ"ל ראשית בניגוד לערך האמינות - גם הוא אחד מערכי צה"ל. הרי הוא החליט על צעד פיקודי חריף טרם נבדקו כל העובדות.

עוד ערך שנרמס במקרה זה הוא ערך המנהיגות: חיילים לא ילכו אחרי מפקדים הזונחים אותם בשעת משבר, גם אם לחיילים עצמם יש חלק ביצירתו וגם אם יתברר שהם ראויים לעונש. החיילים הגיעו לחברון והתייצבו בעמדה מכיוון שמפקדיהם, שהם האחראים הבלעדיים לחינוכם הצבאי, הורו להם לעשות כך. מי שמנופף בדגל ערך המנהיגות אמור לדעת שהדרך הטובה ביותר להפחית ממידת נכונותם של חייליו ללכת אחריו, היא להסתלק מזירה שבה מתרחש בקרבם משבר כלשהו - ערכי, מבצעי, חינוכי או אישי. במקום לקרוא לתחקיר - ואם יש צורך גם לבירור משמעתי - את מפקדי החיילים ברמותיהם השונות, בחר הרמטכ"ל באופן מיידי להטיל על החיילים, ורק עליהם, את האחריות למה שהתרחש, כאילו הם אספסוף נטול מפקדים שהגיע על דעת עצמו לחברון.

וכעת, לערך המקצועיות, שגם הוא מככב ברשימה של ערכי צה"ל: חלק נכבד מהמקצועיות הוא היכולת לתחקר ולהפיק לקחי אמת. למרות שלל יועציו, שוב ושוב מתברר כי צה"ל מפגין חוסר מקצועיות כרוני בתחום הפקת הלקחים, בכל הקשור לשימוש במדיה מצד אויבינו.כבר לפני 22 שנה טעה הארגון, כשהתנדב בחיפזון להאשים את חייליו בירי לכאורה בילד מוחמד א־דורה בצומת נצרים. מישהו בארגון היה אמור לזכור: ראשית, שגם כאן חובה לברר את העובדות לפני הסקת המסקנות, גם אם התהליך אורך מעט זמן; וכן שאותה הודאה פזיזה רק תגברה את מתקפת סרטי הונאה, שהיום היא חלק מהמלחמה הכוללת נגדו.

עוד ערך שהוזכר בהודעת דובר צה"ל היה ערך כבוד האדם. מעניין כיצד הרמטכ"ל, או דוברו, מעניקים לכבוד האדם חשיבות עליונה רק בהקשר לאלה שעמדו מול החיילים, תוך שהם מתעלמים מכבודם הבסיסי של החיילים עצמם. חייל הוא קודם כל אדם, וכך צריך להתייחס אליו, גם כשהוא לא מתנהג כפי שהיה מצופה ממנו. איש אינו מושלם, וכולנו מועדים לטעות.

קשה להבין מה מניע את הרמטכ"ל ואת דוברו לשיתוף פעולה מהיר ונלהב עם מבקשי רעתם, תוך שהם משפילים את חייליהם.

לאן נעלמו שיקול הדעת, הבחינה המקצועית, הפקת הלקחים ובעיקר האומץ הבסיסי לומר "רגע, בודקים", הנדרשים תמיד מכל מפקד, ובטח מבכירי צה"ל? יכול להיות שגם כאן גברו שיקולי ה"לייקים" וערכי הטיקטוק על כל שיקול אחר? הרצאות ודיונים תיאורטיים על ערכים לא מלמדים את החיילים על איכותו של הארגון שבו הם משרתים.

רק מעשי המפקדים יכולים להפוך אותם ללוחמים טובים יותר ולאנשים ראויים יותר. מקרה יום שישי האחרון בחברון היה שיעור רע מאוד עבורם.