הימים שלאחר רצח רבין. ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה, בצער רב וביגון עמוק.
החברה הישראלית כמרקחה, ההלם אינו מרפה, אבל בתעמולת הבחירות של מפלגת העבודה רואים את השחקן רמי הויברגר מלטף כלב ומספר בקול מתחנחן שהוא אסטרולוג וקורא בקפה, ושהרבה מתומכי נתניהו מתקשרים אליו כדי לדעת מה נתניהו יחשוב אחרי הבחירות. זה בהחלט חדשני. רק מה, זה לא נוגע בכלום ושום דבר.
לא מצחיק, לא עצוב, לא מניע לפעולה, "החמישייה הקאמרית" בגרסתה הפחות מוצלחת. וזה לא מדבר לאיש, ואין לזה דבר וחצי דבר עם מה שמתרחש מחוץ לאולפן. שמעון פרס לא רצה להשתמש ברצח רבין בתעמולת הבחירות. לא ברור מדוע, אולי מפני שסוף־סוף רצה להיבחר בזכות עצמו ולהסיר מעליו את צילו של האיש שישראל חיכתה לו, אולי מפני שחש שזה לא ראוי. ההחלטה הובילה לקמפיין בחירות מתנשא, נישתי ולחלוטין לא מחובר למציאות.
בזמן שנתניהו וארתור פינקלשטיין פמפמו "פרס יחלק את ירושלים", מפלגת העבודה עשתה לעצמה ולעוד כמה אנשים בתעשיית הטלוויזיה נעים בגב וצחוקים. רמי הויברגר שחקן נהדר, אבל אפילו הוא לא הצליח להוציא מהטקסטים הדלוחים והמנותקים שנכתבו למענו משהו שיפגע ישר בבטן.
עצרת שמצולמת, גם שלוש יריות, מדינה שלמה כואבת ובוכה, הלוויה שאליה מגיעים שועי עולם, נכדה שדמעותיה הופכות לדמעותינו, אבל אנחנו נשים על המסך משהו אחר, "מגניב". מי קהל היעד של הקמפיין הזה, מי אמור להשתכנע ממנו, איך בשם אלוהים אנשים שעשו כבר קמפיין או שניים חותמים את שמם על משהו שלא משדר שום דבר למעט ניתוק?
כן, ניתוק. התשדיר הזה מספר את סיפור הקמפיין כולו: קבוצה שבטוחה בניצחונה, שמזלזלת ביריב, שחושבת שהיא יודעת הכל. שלא מאמינה ברגש, בהצבעה מהבטן, שבטוחה שהמדינה בידיים שלה ושאין סיכוי שהיא זולגת לה מבין האצבעות.
מי זה ה"אסטרולוג"' הזה שהויברגר משחק? כמה אנשים כאלה אנחנו באמת מכירים? דיבור סטריאוטיפי, מראה סטריאוטיפי, אפילו הכלב גנרי. במקום לומר "שיינקין" הביאו את הסטריאוטיפ אל המסך במעין קונספט של הפוך על הפוך, בואו נהיה שונים ואחרים ונשתמש במה שאומרים עלינו כגנאי לטובתנו. אני רק יכולה לדמיין לעצמי את הפקת התשדיר הזה.
כיצד מי שיצר אותו יושב מדושן עונג, מרוצה מעצמו, גאה בקונספט הייחודי, בפיצוח. כמה צחוקים נשמעו במהלך הצילומים, איזו אווירת אופוריה היתה באולפן: מי אמר שפרס מבוגר ומיושן מול נתניהו הצעיר והנמרץ? הנה, אנחנו מחוברים לטרנדים ועושים משהו שאף אחד אחר לא עשה. מהר מאוד הצחוקים יתחלפו בבכי. פרס הלך לישון ראש ממשלה והתעורר כמי שהפסיד בחירות שאין שום סיכוי להפסיד. הזחיחות, היהירות וההתעלמות המכוונת מהרצח שינו את מהלך ההיסטוריה ואת פניה של החברה הישראלית. הנה עוד משהו שהאסטרולוג שלנו לא יכול היה לחזות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו