האידיאולוגיה לובשת זארה

הרשת רעשה וגעשה השבוע, בעקבות פרסום דבר קיומו של חוג בית פוליטי ליו"ר עוצמה יהודית, ח"כ איתמר בן גביר, בביתו של הבעלים של רשת "זארה" ג'ואי שובל.

רבים בחברה הערבית קראו להטיל חרם צרכני על הרשת ועל עסקיו הענפים של הבעלים. רשת זארה מעורבת בחברה הערבית - החל בלקוחות, דרך עובדים וכלה בספקים שונים. גם המפלגות הערביות לא נשארו אדישות ושיגרו תלונות להנהלת החברה, ואף להנהלת הרשת העולמית.

נתונים לא רשמיים מעידים על ירידה במכירות בסניפים הקרובים ליישובים הערביים, במיוחד בסניף הגדול בנצרת, אך קשה לומר שמדובר במגמה שצפויה להתפתח, ולהערכתי - החרם ייכשל, ומהר מאוד הפרשה תישכח.

לציבור יש זיכרון קצר, וממילא למחרת הבחירות מוקד העניין ישתנה. במקום להגיב על קיום חוג כזה - שהוא סוג של הצהרה ובחירה אישית של בעלי הרשת, ולא של הרשת או עובדיה - בהעלאת שיעור המצביעים הערבים, מפתיע לראות שרבים מכותבי הפוסטים ברשתות החברתיות ומהקוראים להטלת החרם קוראים גם לא להצביע, או מצהירים שלא יצביעו, ומשתמשים בפרשה דווקא לחיזוק עמדתם בחרם הפוליטי על הבחירות לכנסת.

לו היתה סכנה כלשהי לפגיעה ממשית בזארה, הדבר היה אמור להשתקף דווקא בשיעור המצביעים הערבים שישוכנעו למה כן לצאת להצביע בבחירות בעוד שבוע.

אך לפי כל הסקרים האחרונים שנערכו, שיעור המצביעים הערבים עד כה נשאר זהה לשיעור שהיה לפני הפרסום על "חוג הבית". ניסיון העבר מלמד שלאף אחד אין כוח להתמיד בחרם. כך היה גם עם הניסיון להחרים את טחינת "אל־ארז" ב־2020, לאחר שגילו בחברה הערבית כי הבעלים תרם תרומה נדיבה לארגון להט"בי.

בדרך כלל, אנשי עסקים ופוליטיקאים, מה שידוע כהון ושלטון, יהודים וערבים כאחד, מנהלים קשר קבוע שאמור לשרת את שני הצדדים שלהם יש אינטרסים הדדיים, ללא קשר ישיר או עמוק לאידיאולוגיה.

מן המפורסמות הוא שפוליטיקאים רבים מגייסים כספים למפלגותיהם מאנשי עסקים שונים, אך מה שעשה איש העסקים שובל כאשר אירח את בן גביר הוא הזדהות עם האידיאולוגיה.

כאן יכולה להיות סכנה אמיתית בתיוג חנויות הרשת אם קמפיין החרם ימשיך לפעול - במיוחד על ידי מתחרים של הרשת, ולאו דווקא על ידי כלל הציבור הערבי.

עם זאת, יש לדעת להבדיל בין הפעילות העסקית של זארה, או של כל רשת עסקים אחרת, לבין החלטות אישיות של הבעלים או הזדהותם האידיאולוגית, ואם סניפי הרשת ייפגעו והכנסותיהם יצנחו אל מתחת לתחזיות - אין כל ספק שהחברה תסיק מסקנות ותחליט על צמצום הפעילות שלה ביישובים הערביים.

להחלטה כזאת יהיה מחיר דרמטי, שישלמו קודם כל בצד המחרים.