"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אחרי החגים יתחדשו שידורי התעמולה. חבל

שידורי התעמולה מטעם המפלגות מיותרים לחלוטין • אין ספק שהציבור צופה ביתר עניין בתוכניות בישול וריאליטי, למשל, ולא במשדר שיופק על ידי רשימה שכבר עתה צפוי כי לא תעבור את אחוז החסימה

,עודכן
0השמעה
שופטי "מאסטר שף". יותר מעניין, צילום: עדי אורני

מייחלים לתחילתו של העידן המכונה "אחרי החגים"? צפויה לכם אכזבה. "אחרי החגים" מגיעים"שידורי תעמולה". שידורים אלה מתחילים הערב בכל ערוצי הרדיו והטלוויזיה, ולפעמים גם בשעות הבוקר יופקעו שעות השידור מציבור הצופים והמאזינים לטובת(?) תעמולה מטעם המפלגות.

ואם לא די בשידורי התעמולה החופשית, שתכניה מסורים בידי מנהלי השידור, הרי בלוחות הזמנים שנקבעו על ידי ועדת הבחירות המרכזית עוד יוסיפו להאכיל אותנו בשידורים פוליטיים, כאוות נפשם של קברניטי תחנות הרדיו והטלוויזיה.

כאילו גדודי הפרשנים לא התאמצו לנבא, לאורכן של שעות שידור, מה יהא גורלם של שיקלי, שקד ואחרים.

כאילו בית המשפט העליון לא נדרש לפסוק בדבר גורלם הפוליטי של מועמדים או רשימות אלה ואחרות.

שידורי התעמולה מטעם המפלגות מיותרים לחלוטין. בדרך כלל הם זוכים לשיעורי האזנה או צפייה נמוכים, כי במרוצת החודשים עד ליום הבחירות הלעיטו אותנו בתעמולה משודרת, ישירה או עקיפה, אבל זאת לא מטעם המדינה או המפלגה, אלא בשמה של "העיתונות החופשית".

זו, כביכול, אינה אמורה לעסוק בתעמולה בימים שלפני יום הבוחר. אין ספק שהציבור צופה ביתר עניין בתוכניות בישול וריאליטי, למשל, ולא במשדר שיופק על ידי רשימה שכבר עתה צפוי כי לא תעבור את אחוז החסימה. עניין זה, לטעמי, מצחיק וגם מרגיז.

מצחיק על שום מה? על שום התוכניות הפוליטיות המשודרות, המשעממות ברובן, שממש "התפוצצו" עקב תכנים פוליטיים.

מרגיז על שום מה? על שום שקברניטי הערוצים נאלצים לגנוז תוכניות שהופקו לשידור בידי אנשיהם, ולא מטעם המפלגות.

התוצאה: הערוצים המסחריים צפויים להפסד כספי, כי שיעורי ההאזנה והצפייה יגלשו כלפי מטה.

הצעת הייעול שלי היא פשוטה: ניתן לחייב את קברניטי השידורים להקרין באופן חד־פעמי תוכנית בת 30 דקות, אחת ויחידה, ובכך לצאת ידי חובת ההסברה על הנושא: "כיצד מצביעים?".

בין כה וכה קיימת מעורבות עמוקה למדי של הכנסת, של בית המשפט העליון וכמובן של ועדת הבחירות המרכזית, בסוגיות משפטיות הקשורות לבחירות.

לטעמי, יש לצמצם מעורבות זו, אבל תחילה יש לפטור את כל ערוצי השידור ממכת שידורי התעמולה בהפקת המפלגות. אנא, הבטיחו את זכותם של האזרחים להצביע, לממש את זכותם זו בנוחות, ללא כפייה, כיאה למדינה חופשית ומתוקנת. זו משימה נעלה פי כמה וכמה משיבוץ לשידור של תוכניות המופקות על ידי מפלגות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר