"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הימין השבדי מתחזק - מה זה אומר עלינו?

אנחנו מגלים שממשלות ימניות ולאומיות באירופה נוטות להיות פרו־ישראליות יותר • אבל אסור להסתנוור - המפלגה הגדולה בשבדיה החלה את דרכה על יסודות ניאו־נאציים ורק בהמשך הדרך ביצעה ניקוי אורוות

,עודכן
0השמעה
תומכי "השבדים הדמוקרטים" חוגגים, צילום: אי.פי

קמפיין הבחירות שלנו רק התחיל, אבל בשבדיה סיימו לאחרונה לספור את הקולות ולעכל את התפנית הפוליטית: מפלגת השלטון הסוציאל־דמוקרטית זכתה אמנם בכ־30% מהקולות שיבטיחו לה כ־107 מושבים בפרלמנט השבדי, אך המפלגה השנייה בגודלה היא מפלגת הימין הקיצוני, "השבדים הדמוקרטים" (SD), עם יותר מ־20% מהקולות, ומייד אחריה "המפלגה המתונה" (M), המפלגה השמרנית־ליברלית, עם יותר מ־19%.

כמו בישראל, גודל הגוש הוא שיקבע את מבנה הממשלה. אחרי הבחירות הקודמות, שהתקיימו ב־2018 (כן, בחירות פעם בארבע שנים, שווה לנסות את זה בארץ), לקח יותר מארבעה חודשים להרכיב ממשלה - בעיקר כי הימין הקיצוני נתפס כמוקצה מחמת מיאוס, ושום מפלגה לא היתה מוכנה "לשרוף" את עצמה על ידי ישיבה איתו או הישענות עליו.

אך הבוחרים אמרו את דברם. כוחה של ה־SD עלה, וכרגע מסתמן יתרון קל לגוש הימין על פני גוש השמאל. הפעם לא יהיה אפשר להתעלם מהימין הקיצוני. לא יהיה מופרך לגלות שהמפלגה, שהחלה את דרכה בסוף שנות ה־80 ונכנסה לפרלמנט רק ב־2010 עם שיעור זעום של 5.7% מהקולות - תהפוך לראשונה בתולדותיה לחברה בקואליציה.

לאור היחסים המורכבים של ישראל עם ממשלות השמאל השבדיות (למשל, ראש הממשלה המיתולוגי אולוף פלמה היה המנהיג האירופאי הראשון שנפגש עם ערפאת כמו עם מנהיג תנועה לאומית לגיטימית), ובוודאי לאור ההטיה האנטי־ישראלית בפרלמנט, האלטרנטיבה הצומחת יכולה להיראות אטרקטיבית. בכלל, אנחנו מגלים שממשלות ימניות ולאומיות באירופה נוטות להיות פרו־ישראליות יותר, ואמפתיות יותר להתמודדות הישראלית עם טרור ואסלאם קיצוני. אבל אסור להסתנוור. ה־SD אולי לא תהיה עוינת כמו מפלגת השלטון הנוכחית, אבל המפלגה החלה את דרכה על יסודות ניאו־נאציים של תנועות שבין השאר הפגינו בעד שחרורו של רודולף הס, ורק בהמשך הדרך ביצעה ניקוי אורוות.

כפי שניתן לנחש, אחד הדגלים המרכזיים של המפלגה כיום הוא ההתנגדות להגירה המוסלמית המאסיבית לשבדיה. הגירה זו משפיעה לרעה על הקהילה היהודית בשבדיה, שבדרך כלל נמצאת בין המרכז לשמאל הפוליטי. אלא שרבים בקהילה חוששים שמה שמתחיל כסנטימנט אנטי־מוסלמי יהפוך מהר מאוד לסנטימנט שמתנגד לכל מה שאינו "שבדי טהור". תנועות שמתנגדות למיעוטים אתניים עלולות בקלות להתגלות כאנטישמיות, ודורשות התייחסות זהירה.

ועוד הערה: 20% מהציבור השבדי הצהירו שמדיניות ההגירה של הממשלה היוצאת גרועה. מעניין לראות שבדנמרק - הסמוכה והדומה לשבדיה בנתונים רבים - ממשלת השמאל מתחזקת מדיניות הגירה סגורה וקשוחה, אך אין שינוי, והמפלגות ה"אדומות" יצרו קואליציה מוצקה. לצד ה־SD, גם שאר מפלגות הימין בשבדיה מבקרות את חוסר הנכונות של הממשלה להכיר בקשיים שמערימים המהגרים בתחומי הרווחה, התרבות, החינוך והפשיעה. ה־PC לא משתלם, והציבור דורש פתרון לבעיות הבוערות. נראה שבהקשר זה, גם למפלגות הישראליות יש מה ללמוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר