הימין השבדי מתחזק - מה זה אומר עלינו?

קמפיין הבחירות שלנו רק התחיל, אבל בשבדיה סיימו לאחרונה לספור את הקולות ולעכל את התפנית הפוליטית: מפלגת השלטון הסוציאל־דמוקרטית זכתה אמנם בכ־30% מהקולות שיבטיחו לה כ־107 מושבים בפרלמנט השבדי, אך המפלגה השנייה בגודלה היא מפלגת הימין הקיצוני, "השבדים הדמוקרטים" (SD), עם יותר מ־20% מהקולות, ומייד אחריה "המפלגה המתונה" (M), המפלגה השמרנית־ליברלית, עם יותר מ־19%.

כמו בישראל, גודל הגוש הוא שיקבע את מבנה הממשלה. אחרי הבחירות הקודמות, שהתקיימו ב־2018 (כן, בחירות פעם בארבע שנים, שווה לנסות את זה בארץ), לקח יותר מארבעה חודשים להרכיב ממשלה - בעיקר כי הימין הקיצוני נתפס כמוקצה מחמת מיאוס, ושום מפלגה לא היתה מוכנה "לשרוף" את עצמה על ידי ישיבה איתו או הישענות עליו.

אך הבוחרים אמרו את דברם. כוחה של ה־SD עלה, וכרגע מסתמן יתרון קל לגוש הימין על פני גוש השמאל. הפעם לא יהיה אפשר להתעלם מהימין הקיצוני. לא יהיה מופרך לגלות שהמפלגה, שהחלה את דרכה בסוף שנות ה־80 ונכנסה לפרלמנט רק ב־2010 עם שיעור זעום של 5.7% מהקולות - תהפוך לראשונה בתולדותיה לחברה בקואליציה.

לאור היחסים המורכבים של ישראל עם ממשלות השמאל השבדיות (למשל, ראש הממשלה המיתולוגי אולוף פלמה היה המנהיג האירופאי הראשון שנפגש עם ערפאת כמו עם מנהיג תנועה לאומית לגיטימית), ובוודאי לאור ההטיה האנטי־ישראלית בפרלמנט, האלטרנטיבה הצומחת יכולה להיראות אטרקטיבית. בכלל, אנחנו מגלים שממשלות ימניות ולאומיות באירופה נוטות להיות פרו־ישראליות יותר, ואמפתיות יותר להתמודדות הישראלית עם טרור ואסלאם קיצוני. אבל אסור להסתנוור. ה־SD אולי לא תהיה עוינת כמו מפלגת השלטון הנוכחית, אבל המפלגה החלה את דרכה על יסודות ניאו־נאציים של תנועות שבין השאר הפגינו בעד שחרורו של רודולף הס, ורק בהמשך הדרך ביצעה ניקוי אורוות.

כפי שניתן לנחש, אחד הדגלים המרכזיים של המפלגה כיום הוא ההתנגדות להגירה המוסלמית המאסיבית לשבדיה. הגירה זו משפיעה לרעה על הקהילה היהודית בשבדיה, שבדרך כלל נמצאת בין המרכז לשמאל הפוליטי. אלא שרבים בקהילה חוששים שמה שמתחיל כסנטימנט אנטי־מוסלמי יהפוך מהר מאוד לסנטימנט שמתנגד לכל מה שאינו "שבדי טהור". תנועות שמתנגדות למיעוטים אתניים עלולות בקלות להתגלות כאנטישמיות, ודורשות התייחסות זהירה.

ועוד הערה: 20% מהציבור השבדי הצהירו שמדיניות ההגירה של הממשלה היוצאת גרועה. מעניין לראות שבדנמרק - הסמוכה והדומה לשבדיה בנתונים רבים - ממשלת השמאל מתחזקת מדיניות הגירה סגורה וקשוחה, אך אין שינוי, והמפלגות ה"אדומות" יצרו קואליציה מוצקה. לצד ה־SD, גם שאר מפלגות הימין בשבדיה מבקרות את חוסר הנכונות של הממשלה להכיר בקשיים שמערימים המהגרים בתחומי הרווחה, התרבות, החינוך והפשיעה. ה־PC לא משתלם, והציבור דורש פתרון לבעיות הבוערות. נראה שבהקשר זה, גם למפלגות הישראליות יש מה ללמוד.