"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מי במייצגים? הפריפריה סופרת מלאי

כוחם של יותר ממחצית הישראלים - שמרוויחים פחות מ־6,500 שקלים לחודש, חלש ביחס לגודל • הגדלת הכח תיווצר מתוך הואקום, ותוביל סדר יום ציבורי ופוליטי חדש

,עודכן
0השמעה
ירוחם, צילום: דודו גרינשפן

"נבטל את הפריפריה" - זו ההבטחה שהסתובב איתה בנימין נתניהו, בימיו כראש ממשלה, בוועידות הנגב והגליל. גם הממשלה הנוכחית העלתה על ראש שמחתה, בהסכם הקואליציוני, את הפריפריות וקבעה ש"הצדדים מסכימים כי הממשלה תפעל לפיתוח הפריפריה הגיאוגרפית בישראל ולהעצמת התנאים הכלכליים המאפשרים השתלבות ומעורבות אזרחית". הממשלה אף התחייבה לקדם בניית שני בתי חולים נוספים, בנגב ובגליל. ממש ימות המשיח.

כולם מדברים על הפריפריות, אבל לא שמים אותנו בסדר העדיפויות המתאים. ערב הגשת הרשימות לכנסת ה־25 אפשר להתחיל לראות את המגמות.בסיעת יש עתיד, המובילה כיום את הקואליציה, יש שלוש חברות כנסת מהפריפריות: ענבר בזק ונירה שפק - שהודיעו שתיהן שלא יתמודדו בבחירות הקרובות, ויסמין סאקס־פרידמן. בקרב תשעת השרים וסגני השרים יש אחד: שר הרווחה מאיר כהן מדימונה. ומה בליכוד, הטוענת לכתר? מקרב 30 חברי הכנסת הנוכחיים, ארבעה מתגוררים בפריפריה הגיאוגרפית: אורלי לוי־אבקסיס, טלי פלוסקוב, מיקי זוהר ושלמה קרעי. כשהולכים למפלגות הבינוניות על פי הסקרים, אפשר לראות שגם במחנה הממלכתי וגם בציונות הדתית־עוצמה יהודית יש מועמד אחד בעשירייה מהפריפריה הגיאוגרפית־חברתית: מיכאל ביטון ואלמוג כהן.

ומה לגבי הדגלים שנושאות המפלגות השונות? שמענו על "משחקי הכס" הקואליציוניים, עם מי יישבו ועם מי לא. רק ביבי ורק לא ביבי. שמענו על יוקר המחיה, על המאבק בגרעין האיראני, ואפילו פה ושם על חוק הלאום וחוק ההתנתקות.

תוכנית מקיפה לצמצום העוני? מענה לפערים ההולכים ומתרחבים בבריאות, בחינוך, ברווחה ובתעסוקה? לא.

"צדיקה" אחת בסדום: ש"ס. כמו תמיד הם מצטיינים בקמפיין שנוגע במצוקות האמיתיות, הפעם בנושא ביטחון תזונתי הקריטי לכחמישית מהמשפחות בישראל. הם שכחו לציין שהם ישבו כמעט בכל הממשלות ב־30 השנים האחרונות ועשו מעט מאוד כדי לתקן את המצב הזה לעומק.

גם מפלגות השוליים שמנסות לשאת דגל כלכלי - "חופש כלכלי" של אביר קארה, "צעירים בוערים" של הדר מוכתר ו"המפלגה הכלכלית" של ירון זליכה - מדברות בעיקר על הסרת מכסים וסיוע לעסקים ועל צעירים מהמעמד הבינוני ומעלה.

זה חשוב, אבל בהחלט לא הפתרון למי שחיים בחושך. ובכל מקרה, הן לא מצליחות להתרומם מעל אחוז החסימה.

הזירה הפוליטית היא זירת כוח, וכוחם של יותר ממחצית הישראלים - שמרוויחים פחות מ־6,500 שקלים לחודש, או שלא מסוגלים להשתכר כלל - חלש ביחס לגודל. הגדלת הכח תיווצר מתוך הואקום, ותוביל סדר יום ציבורי ופוליטי חדש, אם המערכת הפוליטית לא תיענה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אבי דבוש

מנכ"ל "רבנים למען זכויות האדם".

כדאילהכיר