"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפשיעה גוברת: מגזר מסכל אכיפה

איך מונעים פשיעה ללא משילות? • אי אפשר לקרוא לנוכחות משטרתית ביישובים הערביים והמעורבים "דיכוי" ובו בזמן לדרוש שליטה בשטח

,עודכן
0השמעה
הפגנה בנצרת נגד אלימות במשפחה

חודשיים חלפו מאז פרסם מבקר המדינה דו"ח חריף העוסק בפרעות תשפ"א, או בשמן הרשמי: "מבצע שומר החומות". במהלך הפרעות, שבערו בעיקר בעיר לוד, נשרפו 150 ניידות משטרה - 150 כלי רכב שמסיעים שני שוטרים שיכולים למנוע ולעצור פשעים. למרות נתון מבהיל זה, התרעמה החודש ח"כ עאידה תומא סלימאן כי "ברוב המקרים המשטרה לא מפענחת את הרצח", כשהתייחסה לרציחות הרבות שאנו עדים להן במגזר הערבי. איך מצפה חברת הכנסת שתפענח המשטרה את הרציחות כאשר אין שיתוף פעולה מצד הקהילה? כאשר עדים לרצח מפחדים לשתף פעולה עם רשויות החוק בשם איזושהי הזיה שדורשת לא לנרמל את הריבונות הישראלית בשום מקום במדינת ישראל? אותה חברת כנסת אמרה לפני ימים אחדים על המשטרה "שיפסיקו לחשוב כמו מנגנון שבא לדכא ולהשליט משילות", ודרשה שהמשטרה תגיע "לשרת את האזרחים".

אז איך היא מתכוונת שימנעו פשיעה ללא משילות? על ידי פיזור הבטחות ואבקת קסמים? אי אפשר מצד אחד לקרוא לנוכחות משטרתית ביישובים הערביים והמעורבים "דיכוי" ומצד שני לדרוש שליטה בשטח.

אזרחים ערבים רבים רואים במעבר ליישובים יהודיים את כרטיס היציאה שלהם מחלק מהיישובים הערביים שהם רוויי פשע ושבהם הם מתגוררים כעת. התופעה מתגברת עד כדי כך שהיא זכתה לסדרת כתבות באחד מערוצי התקשורת המרכזיים. היה בכתבות הכל - הסבר של המציאות המסוכנת ביישובי המקור, רחמים על המשפחות שהחליטו לעזוב ואפילו התלוות אליהן בחייהן החדשים. דבר אחד נעדר מהכתבות: גילוי הבנה לחששות התושבים היהודים שמתנגדים לגלי הגירה שכאלה ליישוביהם. אותם מתנגדים הוצגו כבורים במקרה הטוב וכגזענים במקרה הרע. חששותיהם בוטלו בהינף יד המכליל את כל האוכלוסייה הערבית בישראל, אבל איך אמור אזרח מן השורה לדעת אם השכן החדש מקושר לעולם הפשיעה, יעד עתידי על לא עוול בכפו, או אזרח שיחיה את חייו בשקט? אם המשטרה לא מצליחה להתמודד עם התופעה המדממת, איך אמורים התושבים לישון בשקט בלילה?

רבים אף מתרעמים על הצגתם כגזענים בטענה שעל פי רוב ערבים יכולים לרכוש בתים בערים יהודיות, ויהודים לא יכולים לרכוש בית או אדמה ביישובים ערביים. בעיניי, השאלה עמוקה יותר - יהודים לא רוצים לעבור ליישובים כאלה, לא רק לא יכולים, כי הם יודעים מה צפוי להם שם.

עד שלא תהיה אמירה ברורה ועקבית של מנהיגי הציבור הערבי, כזו שמגנה פגיעה ברשויות החוק, קוראת לשתף פעולה ומוקיעה מקרבה עבריינות, עד אשר לא יזמו הקמה של תחנות משטרה ביישובים הערביים במקום להתנגד להם - לא יהיה שינוי אמיתי, גם אם לא נעים לומר זאת.

אי אפשר לעצום עיניים אל מול התפקיד שהקהילה משחקת בסיכול מאמצי המשטרה. יש סיבה שהפכה לקלישאה רווחת - אי אפשר לעזור למי שאינו מוכן לעזור לעצמו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אופיר דיין

אופיר דיין היא חוקרת ב־INSS ומחברת הספר "אינתיפאדה על ההדסון"

כדאילהכיר