הבקבוק הריק של השד הדמוגרפי

שוב מנסים לשבור את רוחנו עם השד הדמוגרפי. השבועפרופ' ארנון סופרנקרא לדגל לאורו של גרף אימתני על אוכלוסיית ארץ ישראל, מהים עדהירדן. הגרף שיקף שוויון מספרי בין האוכלוסייה הערבית בישראל, ביהודה ושומרון ובעזה, לבין האוכלוסייה היהודית בתוספת "אחרים". והנה, השד הדמוגרפי יצא מהבקבוק בהנדוס תודעה מרהיב של חטא על פשע.

החטא הוא העובדה הפשוטה שעורכי הנתונים כללו את ערביי עזה בספירה. לפי הנתונים, ברצועת עזה חיים כיום 2,256,000 ערבים. אחד התמריצים למהלך האיוולת של ההתנתקות מעזה בשנת 2005 היה הטיעון הדמוגרפי. אם כך, מדוע סופרים את ערביי עזה? מדוע פרופ' סופר עצמו לא גורע אותם?

הפשע הוא הנתונים עצמם, והשקר שהם מגלמים בתוכם. נתוני הדמוגרפיה הערבית ביו"ש ובעזה מסתמכים על המינהל האזרחי. מהיכן למינהל יש נתונים על אוכלוסיית רפיח או ג'נין? הוא שואב אותם מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות הפלשתינית. ב־1997 הלמ"ס קיבלה הוראה להפסיק לעקוב אחרי אמיתות הנתונים של זו הפלשתינית. הם, מצידם, מעוותים את הנתונים במגוון תחומים: סופרים את ערביי מזרח ירושלים פעמיים, לא גורעים את מי שהיגר לחו"ל, סופרים ערבים תושבי יו"ש שעברו לישראל הקטנה, לא גורעים מהמאזן את מי שנפטרו, ועוד. ב־2018 אמר נציג המינהל האזרחי בוועדת החוץ והביטחון כי האוכלוסייה הפלשתינית ביו"ש צמחה ממיליון ל־3 מיליון תושבים מאז אוסלו. בחישוב פשוט, ב־25 שנים האוכלוסייה הערבית ביו"ש שילשה את עצמה. זה נס: אין שום סקר דמוגרפי שמעיד על גידול כזה ללא הגירה חיובית או אמצעי מלאכותי אחר, בוודאי כשלפי המגמות הילודה הערבית נמצאת בירידה מתמדת. הנתונים פשוט מצוצים מהאצבע.

האויב חכם. הוא יודע כמה הישראלים רגישים לנושא הדמוגרפי, והוא מבצע לוחמה פסיכולוגית. בלוחמה הזו אין קשר או חשיבות לעובדות. הרשות הפלשתינית נלחמת בישראל במגוון כלים: טרור ועידוד טרור, פעילות בינלאומית בבית הדין בהאג, השתלטות מאסיבית על קרקעות ביהודה ושומרון ולוחמה פסיכולוגית. כלי השד הדמוגרפי הופך לאפקטיבי כשמומחים אקדמאים, ביטחוניים וממשלתיים אצלנו קונים ומהדהדים אותו. הם משתמשים בדמוגרפיה ככלי נשק נגד ישראל, ואנחנו קונים חתול בשק ואז מדמיינים שהוא נמר.

כדאי להתייחס לתחזיות. ב־1987 חזה פרופ' סופר שישראל תחדל להיות יהודית בשנת 2000. היה לו בסיס: הילודה הערבית עמדה על שישה ילדים לאישה, ואילו זו היהודית על פחות משלושה, ערב העלייה מבריה"מ לשעבר. אולם זו לא טעות אלא מדיניות: גם בשנת 2002 טען פרופ' סופר כי "נותרו לנו 15 שנה בלבד עד לחורבן המדינה". פרופ' סופר הוא ציוני יקר, אולם הסתמכות עליו ועל נתוני הלמ"ס הפלשתינית, כשיש בנמצא חלופות רציניות ומחקרים שמוכיחים אחרת, זו איוולת שבפתחה אסון, איוולת שמבקשת להוביל לנסיגות חסרות אחריות. הציבור הישראלי חייב להיות חכם ולהבין שמדובר בבלוף, הבלוף הדמוגרפי.