הניסיון מלמד שאמנם נותרו ימים ספורים לפתיחת שנת הלימודים, אבל סביר שבדקה ה־90 יתרצו שני הצדדים וייחתם הסכם שכר חדש למורים. אין ספק שהמורים זכאים להעלאת שכר ולשיפור תנאי העסקתם, אך מה יקרה לאחר שייחתם ההסכם וישופרו תנאי המורים? מה שהיה הוא שיהיה. מערכת החינוך לא תהפוך בן־לילה למערכת חינוך, היא תמשיך להיות מערכת הוראה אבל לא מערכת לחינוך.
כיצד אני יודע זאת? רבבות יוצאי מערכת החינוך יוצאים בכישורי אוריינות רדודים ("כזה", "כאילו", "בעצם", "שתה שקל"), ורבים יוצאים ממנה כשם שבאו - חסרי כל ידע כללי בסיסי, מביישים את חבריהם ומוריהם במדיה, משתוללים במקומות ציבוריים ובבתי מלון בארץ ובחו"ל, משמידים רכוש, נוהגים בפראות, ועוד.
במסגרת פעילותי החינוכית, ביקשתי בעבר מתלמידי כיתה י"ב בבית ספר נחשב במרכז הארץ לצייר את גבולות מפת ארץ ישראל ולסמן עליה את המקומות הבאים: ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, אילת, ים כנרת וים המלח. אני מציע למורים לבצע את הניסוי הזה ולקבל הלם. עם זה, ישנם בקרב תלמידינו ילדים ונוער נפלאים. שומרי חוק, ערכיים, ידענים מופלגים ומנומסים שמייצגים את המדינה בתחרויות בינלאומיות בתחומי המתמטיקה והפיזיקה, אך עלינו להודות שאלה לא רכשו את החינוך והערכים בבית הספר, אלא ינקו זאת בבתיהם.
עיקר החינוך מתחיל בבית, בית הספר והקהילה בעיקר צריכים להשלים אותו; אבל לכל הפחות היה מצופה ממערכת החינוך להשתחרר ממאובנותה רבת־השנים במקום לכלות את 12 השנים במערכת בהקאה ובשינון של חומרים שניתן למצוא לבד בלחיצת כפתור בוויקיפדיה. מן הראוי לשנות סדרי עולם ולהקדיש זמן להקניית ידע כללי וערכים. כך ניתן יהיה להפנות משאבי זמן ותוכן כדי להקנות לתלמידים סל כישורים מותאם לצורכי המאה ה־21, ולא לאמצע המאה הקודמת. כך נראית מערכת שמקנה הזדמנויות שוות ופועלת לצמצום פערים בין הלומדים באותה כיתה, יהיה הרקע הסוציו־אקונומי שלהם אשר יהיה.
מתי יבינו במערכת החינוך שלא ניתן ללמד הכל בעולם שבו המידע גדל בקצב מעריכי, ושההנחיה להספיק ללמד את כל החומר בכיתה גורמת ללימוד שטחי שאינו משאיר את רישומו במוחות התלמידים. מתי יבינו שחובה על המערכת לסגל לתלמידים יכולות ללימוד עצמאי בנושאים שילובנו אחר כך בכיתה או בנושאים שלא יילמדו כלל בכיתה. החובה הראשונה במעלה של מערכת חינוך היא לחנך את התלמידים לסקרנות ולחקר אישי. לעולם לא יספיקו ללמוד כדבעי את החומר שמוכתב על ידי המשרד המכונה "משרד החינוך".
מדוע לא מקנים לתלמידי התיכון כישורי חיים? מהי משכנתא, מה הם ביטוח לאומי, מס הכנסה, הורות, תנאי שכר? מצד שני, כיצד אפשר ללמד נושאים כאלה כאשר הנחיות חוזר המנכ"ל כמעט קפאו על השמרים, עם הבדלים זניחים בין המאה הקודמת למאה ה־21, וכשהציטוט הגנרי השגור בפי כל מורה ומחנך בכיתה נשאר כשהיה: "נספיק את כל החומר לבחינה, בין אם תקשיבו, בין אם לאו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו