"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זאת מערכת הוראה, לא מערכת חינוך

עיקר החינוך מתחיל בבית • אבל לכל הפחות היה מצופה ממערכת החינוך, במקום לכלות את 12 השנים במערכת בהקאה ובשינון של חומרים, לשנות סדרי עולם ולהקדיש זמן להקניית ידע כללי וערכים

,עודכן
0השמעה
כיתה. אילוסטרציה, צילום: GettyImages

הניסיון מלמד שאמנם נותרו ימים ספורים לפתיחת שנת הלימודים, אבל סביר שבדקה ה־90 יתרצו שני הצדדים וייחתם הסכם שכר חדש למורים. אין ספק שהמורים זכאים להעלאת שכר ולשיפור תנאי העסקתם, אך מה יקרה לאחר שייחתם ההסכם וישופרו תנאי המורים? מה שהיה הוא שיהיה. מערכת החינוך לא תהפוך בן־לילה למערכת חינוך, היא תמשיך להיות מערכת הוראה אבל לא מערכת לחינוך.

כיצד אני יודע זאת? רבבות יוצאי מערכת החינוך יוצאים בכישורי אוריינות רדודים ("כזה", "כאילו", "בעצם", "שתה שקל"), ורבים יוצאים ממנה כשם שבאו - חסרי כל ידע כללי בסיסי, מביישים את חבריהם ומוריהם במדיה, משתוללים במקומות ציבוריים ובבתי מלון בארץ ובחו"ל, משמידים רכוש, נוהגים בפראות, ועוד.

במסגרת פעילותי החינוכית, ביקשתי בעבר מתלמידי כיתה י"ב בבית ספר נחשב במרכז הארץ לצייר את גבולות מפת ארץ ישראל ולסמן עליה את המקומות הבאים: ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, אילת, ים כנרת וים המלח. אני מציע למורים לבצע את הניסוי הזה ולקבל הלם. עם זה, ישנם בקרב תלמידינו ילדים ונוער נפלאים. שומרי חוק, ערכיים, ידענים מופלגים ומנומסים שמייצגים את המדינה בתחרויות בינלאומיות בתחומי המתמטיקה והפיזיקה, אך עלינו להודות שאלה לא רכשו את החינוך והערכים בבית הספר, אלא ינקו זאת בבתיהם.

עיקר החינוך מתחיל בבית, בית הספר והקהילה בעיקר צריכים להשלים אותו; אבל לכל הפחות היה מצופה ממערכת החינוך להשתחרר ממאובנותה רבת־השנים במקום לכלות את 12 השנים במערכת בהקאה ובשינון של חומרים שניתן למצוא לבד בלחיצת כפתור בוויקיפדיה. מן הראוי לשנות סדרי עולם ולהקדיש זמן להקניית ידע כללי וערכים. כך ניתן יהיה להפנות משאבי זמן ותוכן כדי להקנות לתלמידים סל כישורים מותאם לצורכי המאה ה־21, ולא לאמצע המאה הקודמת. כך נראית מערכת שמקנה הזדמנויות שוות ופועלת לצמצום פערים בין הלומדים באותה כיתה, יהיה הרקע הסוציו־אקונומי שלהם אשר יהיה.

מתי יבינו במערכת החינוך שלא ניתן ללמד הכל בעולם שבו המידע גדל בקצב מעריכי, ושההנחיה להספיק ללמד את כל החומר בכיתה גורמת ללימוד שטחי שאינו משאיר את רישומו במוחות התלמידים. מתי יבינו שחובה על המערכת לסגל לתלמידים יכולות ללימוד עצמאי בנושאים שילובנו אחר כך בכיתה או בנושאים שלא יילמדו כלל בכיתה.החובה הראשונה במעלה של מערכת חינוך היא לחנך את התלמידים לסקרנות ולחקר אישי. לעולם לא יספיקו ללמוד כדבעי את החומר שמוכתב על ידי המשרד המכונה "משרד החינוך".

מדוע לא מקנים לתלמידי התיכון כישורי חיים? מהי משכנתא, מה הם ביטוח לאומי, מס הכנסה, הורות, תנאי שכר? מצד שני, כיצד אפשר ללמד נושאים כאלה כאשר הנחיות חוזר המנכ"ל כמעט קפאו על השמרים, עם הבדלים זניחים בין המאה הקודמת למאה ה־21, וכשהציטוט הגנרי השגור בפי כל מורה ומחנך בכיתה נשאר כשהיה: "נספיק את כל החומר לבחינה, בין אם תקשיבו, בין אם לאו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלי זמסקי

פרופ' אלי זמסקי הוא דיקן הפקולטה למדעים מדויקים במכללה האקדמית חמדת

כדאילהכיר