המנדטים האבודים של הימין

בעוד במערכת בחירות המאופיינת כמערכת רב־מפלגתית, עיקר החשיבות ניתן למספר המצביעים בכל מפלגה, במערכת בחירות בין־גושית עיקר ההשפעה במעברי מצביעים בין גוש לגוש, ואילו השפעת מעברי מצביעים בתוך הגוש - זניחה. מערכת הבחירות האחרונה הוכרעה לטובת הגוש השמאלי־ליברלי, בעיקר בשל העברת מנדטים בידי מפלגת ימינה, שמצביעיה משתייכים מסורתית לגוש הימין וקולותיהם הועברו לגוש השמאל.

המציאות הפוליטית העכשווית רומזת כי גם הפעם בימין האפשרות הריאלית ביותר היא ניוד מצביעים מתוך הציונות הדתית לגוש השמאל, מכל אפשרויות הניוד הבין־גושי שעל הפרק. איני מתייחס לזרם בציונות הדתית שמוערך בכמנדט ושמצביע לאורך השנים לגוש השמאל, אלא לזרם הליברלי של הימין הדתי שמגדיר עצמו כימני אידיאולוגי, וקולותיו עשויים להביא לגוש השמאל־מרכז את הניצחון בבחירות הקרובות. בשורת סקרי עומק מצאנו כי קרוב ל־50% מבעלי זכות ההצבעה המשתייכים לציונות הדתית מרגישים כי בין המפלגות שמזוהות עם הציונות הדתית ומתמודדות אין מפלגה שמייצגת אותם, וכ־43% השיבו כי ישמחו לו תוקם מפלגת לוויין דתית חדשה, שתמוקם פוליטית בין הליכוד לבין הציונות הדתית של סמוטריץ'. בראיונות שערכנו עם מצביעים ציונים דתיים גם התבטאו רבים כי לאחר התפרקות ימינה הם מרגישים "יתומים פוליטיים", ולא יודעים למי יצביעו. ממצאים אלה מבטאים פער בין המצב הפוליטי העכשווי לבין הגיוון הפוליטי הנצרך על ידי הציבור הדתי־לאומי.

ברם, ניסיונות להקים מסגרת של "ימין רך" לא צלחו עד כה. בסקרים שערכתי בשבועות האחרונים עולה כי פחות מ־20% מהמצביעים הדתיים שוקלים להצביע למפלגה כזאת - שיעור הצבעה שאינו מבטיח צליחת אחוז החסימה. במצב זה ייתכן כי מסגרת כזו לא תוקם, כלומר כ־50% דתיים לאומיים יישארו ללא מפלגה להזדהות איתה באופן טבעי, 6-5 מנדטים "על הרצפה".

מהנתונים שקיבלנו סביר להניח כי מנדטים אלה יתחלקו באופן כמעט שווה בין שלוש אופציות קיימות - הצבעה בלית ברירה למפלגת הציונות הדתית, הצבעה למפלגות גוש השמאל וחוסר הצבעה, כלומר ירידה בשיעור ההצבעה בקרב בוחרי הציונות הדתית שמגדירים עצמם כימין אידיאולוגי. בעוד האופציה הראשונה מהווה מעבר פנים־גושי, שתי האחרונות מהוות מעבר בין־גושי של מנדטים שעשויים להעניק את הניצחון לגוש השמאל. רק התעשתות של נציגי הציבור הדתי־לאומי במערכת הפוליטית על ידי הבניה מחודשת של מפלגה שתקלוט את קולותיהם של חלק גדול מהמצביעים הפוטנציאליים המשתייכים לציבור הדתי־לאומי, תמנע מהפך שכזה. לסיכום: הציונות הדתית נאמדת ב־14-13 מנדטים. גם אחרי כל היוזמות החדשות, 50%-45% מתוכם, שהם 6-7 מנדטים, מעידים כי אינם יודעים למי להצביע. בן גביר מביא מתוך הציונות הדתית 2%-1.5%, ברודני עומד על 1%-0.5%, ואיילת שקד במומנטום חיובי בימים האחרונים חוצה את ה־2%.

ד"ר עדו ליברמן הוא סוציולוג וחוקר הציונות הדתית באקדמית גליל מערבי