אין אבו מאזן אחר

סערה זוטא נפערה פה באוגוסט החם והמהביל. אבו מאזן, ראש הרשות הפלשתינית, שוב הכחיש שואה.במסיבת עיתונאים עם קנצלר גרמניה בברלין נשאל אבו מאזן אם הוא מתכוון להתנצל בפני ישראל וגרמניה על מעשיהם של המחבלים הפלשתינים לפני 50 שנה, כלומר - טבח י"א הספורטאים במינכן, שבעוד שלושה שבועות נציין לו יובל שנים.

אבו מאזן לא התבלבל, וענה באסרטיביות מלאה בפאתוס: "מאז 1947 ועד ליום הזה ישראל ביצעה 50 מעשי טבח ב־50 כפרים פלשתיניים... 50 שואות. ועד היום בכל יום יש לנו עוד ועוד הרוגים על ידי צה"ל, על ידי ישראל". לא צריך להיות מופתע מאמירות הכחשת השואה של אבו מאזן, וגם לא להתרגש מההתנצלות הכפויה שלו. הוא הרי מומחה שואה, דוקטור להכחשת שואה. נושא עבודת הדוקטורט שלו היה "הקשרים בין הנאצים לציונות בשנים 1945-1933", והספר שהוציא בעקבותיו ב־1984 נושא את הכותרת המבטיחה "הפן האחר: הקשרים הסודיים בין הנאצים להנהגת התנועה הציונית".

בספרו הוא טוען שהתנועה הציונית נושאת באחריות חלקית להשמדת היהודים, מתכחש למספר שישה מיליון נרצחים וסבור כי היו פחות ממיליון, וגם מספק הסבר מאיפה צץ אותו מספר, שישה מיליון: "נראה כי האינטרס של התנועה הציונית הוא לנפח את המספר הזה כך שהישגיה יהיו גדולים יותר". אבו מאזן מעולם לא חזר בו מהדוקטורט, ואחת לפרק זמן הוא נוהג לשחרר שקר ולהתנצל, מן השפה ולחוץ כמובן. בעבר אמר כי "הרדיפה ההיסטורית של יהודי אירופה נגרמה מהתנהגותם ולא בגלל דתם" - והתנצל.

אבו מאזן הוא לא רק מכחיש שואה. למרבה האירוניה, אבו מאזן נשאל אם הוא מתנצל על מעשי הרצח של המחבלים במינכן. אלא שאבו מאזן ידידנו היה חלק מאותה מערכת טרור. "הוא היה שר האוצר של הרצח, זה שהביא את הכסף מסעודיה למימון הפעולה", אמרה פעם אילנה רומנו, שבעלה יוסף הוא אחד מנרצחי מינכן. להתנצל? הצחקתם את אבו מאזן. פרט לכך, הוא מעביר מדי שנה יותר ממיליארד שקלים לרוצחי יהודים, כולל לערבים ישראלים שרצחו.

למרות הנוצות הצחורות שמלבישים אותו ראשי המדינה שלנו וכמה עיתונאים שמסבירים לנו, כמו בשנות ה־90, ש"שלום עושים עם אויבים", אבו מאזן הוא אויב. אויב רעב.

תגובתו של ראש הממשלה לפיד לדברי הבלע של אבו מאזן היתה מהירה וראויה. הוא חתם אותה בהבטחה כי "ההיסטוריה לא תסלח". אחריו הגיעו גם שאר ראשי המערכת הפוליטית עם בליל מילות גינוי. אבל האמת היא שכל זה חסר ערך. מי שצריך לא לסלוח לאבו מאזן היא לא "ההיסטוריה", אלא אנחנו.

אנחנו נושאי הלפיד של זיכרון השואה, אנחנו הנצר האחרון לנספיה, אנחנו שבונים בכל יום את הבית הלאומי של העם היהודי. אולם, כששר הביטחון גנץ עורך עם אבו מאזן פגישות מחויכות בביתו שלו בראש העין, בזמן שישראל ממשיכה להעביר לרשות הפלשתינית כספים למרות חוק מפורש, בזמן שהוא עדיין פרטנר - לא תעזור אף היסטוריה.