לאן כולם רצים?

עונת הפריימריז היא הזדמנות להסתכל על אלו שעוזבים הכל ונכנסים לפוליטיקה. 33 מועמדים נאבקו על מושבים בודדים של מפלגת העבודה. 110 מועמדים חלמו להיות חברי כנסת מטעם הליכוד. 16 מועמדים מקווים להיבחר לרשימת הציונות הדתית, שכרגע מרחפת באזור אחוז החסימה. 23 מועמדים יתחרו על הזכות לייצג את מרצ, שגם היא מדשדשת בסקרים.

המרוץ להפוך לח"כ מצליח לסחוף אחריו אנשים שיש להם מה להפסיד. עורכי דין בולטים, פעילים חברתיים, אנשי מפתח ברשויות מקומיות. כוכבים בתחומם מוכנים להפוך לח"כים זוטרים כדי לחוקק חוקים. משרת הח"כ היא כמו החלילן מהמלין, גורמת לאנשי עשייה ערכיים לחשוב שכנסת ישראל היא זירת ההשפעה המרכזית והחשובה ביותר במדינה. אבל הם טועים.

השאלה איך ייראו החיים שלנו כאן, עם כל העושר והמורכבות שלהם, לא מוכרעת בכנסת. הרי ח"כים צריכים להיענות לרצון הציבור; זו המהות של דמוקרטיה ייצוגית. הציבור מסמן לנבחריו את כוכב הצפון ואת גבולות הלגיטימציה. אך מי מסמן אותם לציבור? איך מתעצבת רוח הזמן? באילו ערכאות מוכרע מה נתפס בעינינו כראוי וערכי? יש לכך תשובה אחת: בתרבות. בסדר, בסדר, נכון - עוד קצת במערכת החינוך, עוד קצת בבית, אך בעיקר בתרבות.אלף הצעות חוק של מפלגת נעם לשמירת הזהות היהודית לא יעשו מה שיעשה סיבוב הופעות אחד של ישי ריבו; אלף נאומים פמיניסטיים מצוחצחים מעל דוכן הכנסת לא יתקנו את הנזק החינוכי שגרמו כדורגלנים שהתעסקו עם קטינות; אלף תוכניות לעידוד הגיוס יתגמדו מול תמונה של ידוענים שעזבו הכל כדי להתייצב לשירות מילואים.

נכון, ההפרדה לא חדה כל כך. ברור שחוקים טובים הם דבר רצוי. ברור שנבחרי ציבור חרוצים וישרים, שמקדמים את המטרות הראויות, הם נכס לדורות. אין ספק שמהפכות מבניות במדינה מתרחשות אך ורק בירושלים. אבל מי שמחפש השפעה ציבורית רחבה צריך להבין שהיא מתחוללת גם במחוזות אחרים לגמרי: הוא צריך לכתוב את רבי המכר, את הפזמונים, את הסדרות, את הפרסומות; צריך לשבת בוועדות התרבות ובצוותי האופנה ולעצב את הבניינים ואת הטקסים. פוליטיקה יכולה להיות שחקן חשוב בזירה הזו ולנתב בצורה רחבה וצודקת תקציבים והזדמנויות (או לבטל אותם), אבל היא מתפקדת כרגולטורית - לא כיוצרת.

איפה שלי יחימוביץ השפיעה יותר - כיו"ר מפלגת העבודה או כמגישת טלוויזיה שהופיעה על כל מסך בכל בית? האם כישלונו של תומר אביטל להיבחר לרשימת העבודה לכנסת יחליש את מאבקו למען שקיפות פרלמנטרית או יאפשר לו להתמקד בו? והרב רפי פרץ, שעזב מפעל חינוכי ותרבותי מפואר כדי לחתום על הסכם פוליטי ולהפר אותו ולכהן כשר למורשת ירושלים - האם הקהל שמקשיב לו בעיניים נוצצות גדל או קטן בזמן כהונתו? מדינה חזקה ומשגשגת זקוקה לאנשי רוח ומעשה שיתפקדו בכל מישורי החיים. ח"כים יכולים לקדם ולהשפיע, אבל ההשפעה היסודית על אופייה של ישראל מתרחשת במקומות אחרים.