"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לאן כולם רצים?

להיבחר לכנסת זה חשוב, אבל מי שמחפש השפעה ציבורית רחבה צריך להבין שהיא מתחוללת גם במחוזות אחרים לגמרי • נסו למשל, בעולם התרבות

,עודכן
0השמעה
הפריימריז בליכוד, צילום: גדעון מרקוביץ'

עונת הפריימריז היא הזדמנות להסתכל על אלו שעוזבים הכל ונכנסים לפוליטיקה. 33 מועמדים נאבקו על מושבים בודדים של מפלגת העבודה. 110 מועמדים חלמו להיות חברי כנסת מטעם הליכוד. 16 מועמדים מקווים להיבחר לרשימת הציונות הדתית, שכרגע מרחפת באזור אחוז החסימה. 23 מועמדים יתחרו על הזכות לייצג את מרצ, שגם היא מדשדשת בסקרים.

המרוץ להפוך לח"כ מצליח לסחוף אחריו אנשים שיש להם מה להפסיד. עורכי דין בולטים, פעילים חברתיים, אנשי מפתח ברשויות מקומיות. כוכבים בתחומם מוכנים להפוך לח"כים זוטרים כדי לחוקק חוקים. משרת הח"כ היא כמו החלילן מהמלין, גורמת לאנשי עשייה ערכיים לחשוב שכנסת ישראל היא זירת ההשפעה המרכזית והחשובה ביותר במדינה. אבל הם טועים.

השאלה איך ייראו החיים שלנו כאן, עם כל העושר והמורכבות שלהם, לא מוכרעת בכנסת. הרי ח"כים צריכים להיענות לרצון הציבור; זו המהות של דמוקרטיה ייצוגית. הציבור מסמן לנבחריו את כוכב הצפון ואת גבולות הלגיטימציה. אך מי מסמן אותם לציבור? איך מתעצבת רוח הזמן? באילו ערכאות מוכרע מה נתפס בעינינו כראוי וערכי? יש לכך תשובה אחת: בתרבות. בסדר, בסדר, נכון - עוד קצת במערכת החינוך, עוד קצת בבית, אך בעיקר בתרבות.אלף הצעות חוק של מפלגת נעם לשמירת הזהות היהודית לא יעשו מה שיעשה סיבוב הופעות אחד של ישי ריבו; אלף נאומים פמיניסטיים מצוחצחים מעל דוכן הכנסת לא יתקנו את הנזק החינוכי שגרמו כדורגלנים שהתעסקו עם קטינות; אלף תוכניות לעידוד הגיוס יתגמדו מול תמונה של ידוענים שעזבו הכל כדי להתייצב לשירות מילואים.

נכון, ההפרדה לא חדה כל כך. ברור שחוקים טובים הם דבר רצוי. ברור שנבחרי ציבור חרוצים וישרים, שמקדמים את המטרות הראויות, הם נכס לדורות. אין ספק שמהפכות מבניות במדינה מתרחשות אך ורק בירושלים. אבל מי שמחפש השפעה ציבורית רחבה צריך להבין שהיא מתחוללת גם במחוזות אחרים לגמרי: הוא צריך לכתוב את רבי המכר, את הפזמונים, את הסדרות, את הפרסומות; צריך לשבת בוועדות התרבות ובצוותי האופנה ולעצב את הבניינים ואת הטקסים. פוליטיקה יכולה להיות שחקן חשוב בזירה הזו ולנתב בצורה רחבה וצודקת תקציבים והזדמנויות (או לבטל אותם), אבל היא מתפקדת כרגולטורית - לא כיוצרת.

איפה שלי יחימוביץ השפיעה יותר - כיו"ר מפלגת העבודה או כמגישת טלוויזיה שהופיעה על כל מסך בכל בית? האם כישלונו של תומר אביטל להיבחר לרשימת העבודה לכנסת יחליש את מאבקו למען שקיפות פרלמנטרית או יאפשר לו להתמקד בו? והרב רפי פרץ, שעזב מפעל חינוכי ותרבותי מפואר כדי לחתום על הסכם פוליטי ולהפר אותו ולכהן כשר למורשת ירושלים - האם הקהל שמקשיב לו בעיניים נוצצות גדל או קטן בזמן כהונתו? מדינה חזקה ומשגשגת זקוקה לאנשי רוח ומעשה שיתפקדו בכל מישורי החיים. ח"כים יכולים לקדם ולהשפיע, אבל ההשפעה היסודית על אופייה של ישראל מתרחשת במקומות אחרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר