"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בפריימריז בוחרים גם את הסגנון

ייאמר בגילוי לב: סיעת הליכוד בכנסת היוצאת לא מותירה מורשת פרלמנטרית מזהירה • רטוריקה של גסות רוח היא תמריץ להיבחר מקרב הרשימה • הגיעה העת לבלום את הרוח הרעה הזו

,עודכן
0השמעה
נתניהו וחברי הליכוד, צילום: קוקו

מה בין הפסקת אש בין אויבים, ישראל מול הג'יהאד האסאלמי, לבין אירוע מפלגתי־פנימי...?

הפסקת האש לא תגרע מן המתח הפנימי בליכוד לקראת הבחירות הפנימיות, הפריימריז, שיתקיימו מחר. ח"כ נתניהו, לאחר פגישתו עם ראש הממשלה, העיר כי השמיע את עצותיו באוזני המארח, לפיד. כך נתניהו ביקש למצב את עצמו כמדינאי מנוסה, המייעץ ליריבו הצעיר, העושה את צעדיו הראשונים כראש ממשלה.

ייתכן מאוד שמתפקדי הליכוד - חלקם אולי ספקנים לגבי המשך עידן נתניהו - יתחזקו עתה בדעתם כי טרם חלף עידן זה. אבל יום ההצבעה על דירוג מקומותיהם של המתמודדים בדרך למושב בכנסת צריך להיות גם יום של חשבון נפש. ייאמר בגילוי לב: סיעת הליכוד בכנסת היוצאת לא מותירה מורשת פרלמנטרית מזהירה. מי יחלוק על הגדרה ממעיטה זו? נתבונן:ההצבעות האוטומטיות של האופוזיציה נגד הצעות חוק מבורכות של הקואליציה; או הרטוריקה המחוספסת, בלשון המעטה, של יחידים בסיעה שפלטו התבטאויות שאינן ראויות להישמע, כגון ח"כ שכינה עמית ממפלגה אחרת "דיקטטור מושתן". לא היה מי שזעק מקרב הסיעה: "הרף!", וזו לא הדוגמה הבולטת לתפקוד לא פרלמנטרי מקרב הסיעה.

ביום הבחירות הפנימיות על הרכב הרשימה, בל נשכח כי נכריע אם יצורפו לכנסת גם מי שאינם ראויים לטעמנו, להימנות בין 120 הנבחרים. ביניהם יימצאו גם מי שהם, או חלקם, יעשו בכנסת את "העבודה השחורה" - חקיקה.

בקלפי ספק אם שואלים מי ומי יהיו הח"כים, מהי איכות אישיותם, אלא מי עשוי לשמש ראש ממשלה מוצלח. המאבק הוא בין נתניהו לבין לפיד, ללא כל שיקול מי ומי הנבחרים המזדנבים אחריהם ברשימות. למרבה הצער אין כמעט ספק, כלקח מן הניסיון, כי מי שנוקטים לשון לא ראויה, זועקים, משסעים, מקללים, טובים סיכוייהם להשתבץ ברשימת המועמדים סמוך לצמרת. רטוריקה של גסות רוח בציבור היא תמריץ להיבחר לכנסת מקרב הרשימה. ישנם הסבורים כי אימוץ שיטת הבחירות האזוריות, האישיות, היא ערובה לכך שהמצביע יבחן את אישיות המועמד ולא רק את זיקתו המפלגתית. שיטה זו הציע בן־גוריון אך לא נאבק על יישומה. יש לציין כי במדינות דמוקרטיות מוטמעת הזיקה שנוצרת בין האזרח לבין מועמדו המועדף, מטעם מחוז מגוריו. כך גם כאשר לא נוהגת שיטת הבחירות האזורית, הייחודית. אכן, משטר דמוקרטי לא אמור להוות מעין תחנת ניסיונות לבחינת שיטת הבחירות, אולם לטעמנו שינוי חיוני ממש מתבקש, לטובת העלאת קרנה של ההצבעה. כבר הגיעה העת לבלום את הרוח הרעה המנשבת תכופות באולם מליאת הכנסת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר