יהודים VS ישראלים

פוטין פועל להצר את צעדיהם של ארגונים יהודיים וישראליים, ובראשם הסוכנות היהודית שם. משבר המפתח מול רוסיה עלול להעמיד את מדינת ישראל במבחן אכזרי: אם להיאבק למען אינטרסים יהודיים מעבר למסך הברזל המתרקם מחדש, או להעדיף את האינטרס הישראלי בדמות יחסים טובים עם רוסיה כדי לשמר חופש פעולה ישראלי בצפון. הדילמה הזו היא מבחן משמעותי ראשון לסעיף בחוק הלאום המחייב את מדינת ישראל לפעול למען יהודי התפוצות. יש לקוות שהמשבר ישכך, אך סביר שהדילמה תמשיך ללוות את ישראל מול רוסיה ובכלל. לכן ראוי שתפתח כלים להתמודדות עימה.

ישראל, ככל מדינה ריבונית, חייבת לפעול למען שלום אזרחיה. אך שלא כמדינות אחרות, ישראל רואה את עצמה כמדינתו של עם המפוזר בכל העולם, ביתו של כל יהודי שמבקש לעלות לישראל, אבל גם מגינתם של יהודים ברחבי העולם הזקוקים לעזרתה. מחויבות היסטורית ומסורתית זו, ששורשיה במגילת העצמאות ובמסורת מדינית ארוכת שנים, זכתה לאחרונה גם לעיגון חוקתי.

חוק הלאום, שעבר בכנסת בתרועה רמה לפני ארבע שנים, קובע, בין השאר, כי "המדינה תשקוד על הבטחת שלומם וביטחונם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם". בכך, הסעיף מטיל על המדינה חובה לפעול למען שלומם של יהודים בתפוצות כאשר הם נמצאים במצוקה, ובכלל. המשכו קובע כי חובתה לפעול בתפוצות גם למען חיזוק זהותם היהודית, פעולות שבין השאר נעשות ברוסיה על ידי הארגונים שכעת מאוימים.

במציאות הישראלית־המזרח־תיכונית, המחויבות הכפולה לביטחונם ולטובתם של אזרחי ישראל ולשלומם ולביטחונם של יהודים בתפוצות מציבה דילמות אסטרטגיות וערכיות תכופות. ההיסטוריה מלמדת כי לעיתים פעולות בישראל עולות במחיר דם יהודי, כפי שקרה בפיגוע הרצחני (85 הרוגים ו־350 פצועים) בבית AMIA בארגנטינה, שהיה נקמת חיזבאללה ואיראן על חיסול מוסאווי בלבנון. אבל זו גם המציאות שבה אנו חיים.עד כמה, למשל, ישראל צריכה לרסן את פעולתה בעזה ביודעה שככל שתחריף אותה יספגו יהודים בעולם התקפות שנאה וטרור? ובמשבר הנוכחי, עד כמה צריכה ישראל להתעקש על המשך פעילותם של ארגונים יהודיים וישראליים ברוסיה ולהתעמת לשם כך עם השלטונות שם, זאת במחיר פגיעה אפשרית בחופש הפעולה במרחב הצפוני?

הדילמות האסטרטגיות של ישראל הן גם דילמות משפטיות ובעיקר ערכיות מובהקות. היותה של ישראל בית לאומי לעם היהודי היא בין ההצדקות המרכזיות להקמתה ולקיומה. לאחרונה היא הפכה גם למחויבות חוקתית. עצימת עיניים מול המחויבות הזו והתמקדות באינטרס הישראלי הצר יחטאו לערך הקיומי היסודי הזה. כל החלטה יכולה לפגוע בביטחון של ישראלים כאן, ושל יהודים ברחבי העולם. כדי לקבל את ההחלטות הללו באופן מושכל, ישראל חייבת לקיים דיון אסטרטגי עקרוני שיעצב כלים לחשיבה ולתעדוף במקרים של התנגשות בין האינטרסים הקריטיים הללו, ויאפשר למקבלי ההחלטות למלא את חובתם מתוך שקלול כל הערכים והאינטרסים.