"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אז אתם אומרים שאנחנו חיים בדמוקרטיה

החסינות מביקורת או מהדחה בקלפי, שלה זוכה הפרקליטות, הובילה להשחתה ולסיאוב של מערכת אכיפת החוק החיונית לכל דמוקרטיה • וכך היא גוועת לאיטה

,עודכן
0השמעה
בכה לצד התומכים. נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר אהרון ברק (ארכיון), צילום: גדעון מרקוביץ'

ישנן גישות שונות ברפואה ובפסיכולוגיה על הדרכים הנכונות לבשר בשורה רעה לאדם: לאט ובעקיפין, מהיר וישיר או שילוב בין השניים. על דבר אחד אין מחלוקת - מקבל הבשורה יחוש הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון, הסתגלות והשלמה (ד"ר אליזבת קובלר־רוס).

זה עשורים שהדמוקרטיה הישראלית חולה וגוועת לאיטה. הסימן המובהק הראשון היה בפסק דין בנק המזרחי, שניתן בשנת 1995. במסגרתו רכשה הרשות השופטת, באמצעות יצירתיותו של הנשיא אהרן ברק, עליונות על הרשויות האחרות במדינה, ובראשן הרשות המחוקקת. מצידו, היועץ המשפטי לממשלה פעל אף הוא להגדיל את כוחו ועוצמתו על חשבון שרים, חברי כנסת וראשי ממשלה. כלומר, על חשבונכם, הציבור, ששלח את נבחריו לממש את המדיניות שאותה הוא רוצה לקדם.

כך, במהלך משולב, פעלו בית המשפט ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה, ובכללו הפרקליטות, להעצים זה את כוחו ועוצמתו של זה, עד שחיתתם ומוראם נפלו על כל המערך השלטוני בישראל.

ביטוי אחד מני רבים לכוחה העצום של הפרקליטות הוא סירוס ועריפת ראשים לכל מי שינסה להקים מערך ביקורת אפקטיבי ובלתי תלוי שיפקח על עבודת הפרקליטות. תשאלו את השופטת בדימוס הילה גרסטל: מבקר המדינה המוסמך לבקר את מייצגי המדינה בערכאות, נטול כל שיניים חוקיות כדי לבצע ביקורת אפקטיבית, ומגובה בסנקציות על האמונים על שלטון החוק. כמה נוח.

כך, אחד הגופים החזקים במדינה, החורץ גורלות של אזרחים ואזרחיות ועד מהרה גם של נשיאים, ראשי ממשלה, שרים וחברי כנסת, מתנהל ללא שום ביקורת מעליו, חמוש בכוח עצום. את חברי הגוף הזה אתם לא יכולים להחליף בקלפי. הוא פשוט לא נבחר על ידיכם.

החסינות המוחלטת מביקורת אפקטיבית או מהדחה בקלפי, שלה זוכה הפרקליטות לצד כוחה הרב, הובילה להשחתה ולסיאוב של מערכת אכיפת החוק החיונית לכל דמוקרטיה. הגילויים האחרונים בפרשת מח"ש - הקושרים לכאורה את שי ניצן, פרקליט המדינה לשעבר, והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, להתנהלות המנוגדת לחוק - מצטרפים לשרשרת אירועים שבהם פעלה הפרקליטות באופן פסול וממניעים זרים באופן המתנגש חזיתית בעיקרון היסודי ביותר בדמוקרטיה - שלטון החוק, שלפיו גם האמונים על אכיפת החוק כפופים לחוק. מעשיהם בפרשה, כפי הנטען, הם עדות לכאורה לכך שהפרקליטות והמשטרה בשיטת יד רוחצת יד שמו עצמן מעל לחוק. ישראל כבר אינה דמוקרטיה.

המסקנה המטרידה ביותר בהתנהלות הפרקליטות, המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה בגילויים האחרונים היא אחת - היכולת שלנו כאזרחים לדעת שטחנות הצדק יפעלו ביושרה ובהתאם לחוק נפגעה קשות.

ואשר לתיקי נתניהו, ובכן נתניהו הוא רק תירוץ, מניפולציה ומסך עשן כדי להסוות את חוליי המערכת הרבים והממושכים. זה לא נתניהו שצריך לדאוג, זה כל אחד ואחת מכם.

אזרחים יקרים, צר לי לבשר לכם: הדמוקרטיה מתה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יסכה בינה

עו"ד יסכה בינה היא מרצה למשפט וראש התנועה למשילות ודמוקרטיה

כדאילהכיר