"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לפיד מציג: חוסר יכולת מדינית

ראש הממשלה מנהל את העניינים המדיניים שלנו, ובטח מול רוסיה במשבר הנוכחי, בצורה ילדותית • המסקנה: הוא אינו מסוגל לשרת את האינטרסים החיוניים שלנו: עלייה וביטחון

,עודכן
0השמעה
יאיר לפיד, ארכיון, צילום: אורן בן חקון

בהתפתחות חמורה, הגיש משרד המשפטים הרוסי לבית המשפט תביעה לאסור את פעילות הסוכנות יהודית. האמתלה: רצון למנוע איסוף מידע על אזרחי רוסיה. חודש לפני כן נמסר הסבר אחר במכתב התראה שנשלח לסוכנות היהודית: רצון למנוע "בריחת מוחות" בתחומי הטכנולוגיה והפיננסים.

זה כבר מניע שאין לזלזל בתקפותו. גם בעבר יציאת יהודים ממדינות אכן פגעה בהן באותה המידה שבנתה את מדינת ישראל. ברור שהאיסור המזיק הוא חלק מהתרחקות כללית של רוסיה מישראל, החל מהמלחמה באוקראינה וגם לפניה. רוסיה חזרה וגינתה לאחרונה באמצעות דוברים רשמיים התקפות ישראליות לבלימת האיום האיראני המתגבר מסוריה ומלבנון, אחרי זמן רב שהן היו מתואמות איתה מבצעית. מעבר לגינויים מילוליים, בעתיד ייתכנו ניסיונות מעשיים של רוסיה להגביל את ישראל בסוריה.

הסתייגות רוסיה מישראל התבטאה גם, כמובן, בהתייצבותה לצד איראן במשא ומתן על חידוש הסכם הגרעין עם מעצמות המערב. עד להתפרצות באוקראינה רוסיה תיווכה במשא ומתן. היא היתה יכולה לתווך בגלל קרבתה לאיראן, ובייחוד בגלל עמדתה הפשרנית מאוד כלפי מיזם הגרעין האיראני. נראה שהמשא ומתן והתיווך השתבשו בגלל הסכסוך בין מעצמות המערב לבין המתווכת, אחרי פלישתה לאוקראינה. הפלישה לאוקראינה קירבה עוד יותר בין איראן לרוסיה. האמריקנים אפילו טענו שהאיראנים מתכננים לספק כטב"מים לרוסיה.

זה עתה התקיימה בטהרן פסגה מדינית, לבבית לכאורה, בין נשיאי טורקיה, איראן ורוסיה, ימים אחדים אחרי מסעו הכושל של ביידן לסעודיה. כישלונו הצטרף לפייסנות של ממשלו מול איראן בעיראק ולסבילותו בסוריה. המהלכים שממשל ביידן מנסה לקדם במזרח התיכון כושלים בזה אחר זה. כישלונותיו באזור מתחרים היטב בכישלונות ממשל אובמה. מבחינתנו אלו חבלות חמורות באינטרסים חיוניים מאוד. יכולתנו לבלום את האיום האיראני מסוריה ומלבנון עלולה להיפגע.

רוסיה עלולה להתייצב בכל כוחה לצד איראן במקרה של עימות צבאי סביב תוכנית הגרעין האיראנית, ונמצא בגבולנו הצפוני מעצמה חזקה ועוינת. וכמובן: עליית יהודים לישראל היא לא האחרונה ברשימת האינטרסים שלנו שייפגעו. גידול מאסיבי באוכלוסייתנו היהודית (לא רק "לפי ההלכה") הוא הכרח אסטרטגי עליון של ישראל ומילוי של ייעודה המוסרי. האם ראש ממשלת המעבר ושר החוץ לפיד לא ידע את כל אלה כשנחפז להצהיר הצהרות גינוי מלוטשות, שנשמעות היטב בעולם הדיפלומטי המערבי? הוא רצה "להיות בצד הנכון של ההיסטוריה", ביטוי מטופש המסגיר הבנה מדינית רדודה.הוא רצה להיות "מקובל" במסדרונות המדיניים, ולא הבין שמשרת שר החוץ בישראל מחייבת כישורים אחרים מאלו של יחצן, פרזנטור ומחבר פיליטונים. נטייתו להעדיף נראוּת של דברים על פני מהותם כבר פגעה שלא לצורך ביחסים שלנו עם ממשלת פולין - שהיא אכן בעייתית בפני עצמה, כשם שמשטר פוטין בעייתי - אבל לפיד מטפל בעניינים כאלה בצורה שהיא לאו דווקא ערכית.

ילדותית, זה התיאור הנכון שלה. אמת, המלחמה באוקראינה סיבכה באופן אובייקטיבי את יחסינו עם רוסיה. השיוך שלנו למחנה המערב הוא הכרח אינטרסנטי וערכי מובהק באסטרטגיה הישראלית הבסיסית. אפילו בזמן "ירח הדבש" בין נתניהו לפוטין מילאה רוסיה תפקיד מזיק במערכה לבלימת הגרעין האיראני, למשל, אם כי בסוריה שיחקה רוסיה עם איראן (ועם טורקיה) גם משחק סכום אפס על שליטה. נתניהו תמרן בהצלחה בין המגמות המנוגדות, ונכון שהמלחמה באוקראינה מקשה להמשיך בתמרון. אבל בנט ניסה במידה מסוימת של הצלחה להמשיך בו, ואילו שר החוץ הלא־מיומן שהיה לראש ממשלת המעבר חזר ושיבש את ניסיונותיו. אין מנוס מהמסקנה שעומד בראשנו עכשיו אדם שאינו מסוגל לשרת את האינטרסים החיוניים שלנו: עלייה וביטחון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אבי בראלי

פרופ' אבי בראלי הוא היסטוריון באוניברסיטת בן־גוריון בנגב

כדאילהכיר