"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה

מדינת ישראל חייבת להגיב על ניסיון זה של חיזבאללה לרגל אחרי אסדת כריש, ועליה לפגוע במטרות שמשרתות את מערך הכטב"מים של הארגון • תקיפתן תביא להרתעה

,עודכן
0השמעה
טיל ברק 1 בפעולה. יעיל ומדויק, צילום: משרד הביטחון

יירוט הכטב"מים ששיגר חיזבאללה לעבר אסדת "כריש"בוצע בידי טילי ברק 1 שמותקנים על גבי ספינות חיל הים מזה שנים רבות. זהו יירוט היסטורי שבו הופעלו לראשונה טילי ברק אלה באופן מבצעי והוכיחו כי הם יעילים ומדויקים.

במלחמת יום הכיפורים נורו לעבר הסטי"לים של חיל הים 50 טילי ים־ים, וכולם הוטעו בידי מערכות ל"א (לוחמה אלקטרונית) שהותקנו על הסטי"לים בסמוך למלחמה. בסיומה החליט חיל הים כי כדי להצליח בקרבות הבאים עליו לפתח מערכת טילים כנגד טילים כמערכת גנרית שתפגע בטילי שיוט שונים אשר נורים לעבר הספינות מבלי שיהיה צורך במידע מודיעיני על מערכות החישה שמותקנות בטיל. כך נולד פרויקט טילי הברק, שפותח ביחד עם עוד שני חילות ים שהיו בקשרים טובים עם חיל הים שלנו.

בשנות ה־90 התקין חיל הים את מערכת טילי הברק על הסטי"לים, והם הותקנו גם בספינות של המדינות שהשתתפו בפיתוח, אך מעולם לא יירטו באופן מבצעי טיל שיוט או כטב"מ. במלחמת לבנון השנייה טילים אלה יכלו ליירט את הטילים ששוגרו לעבר אח"י חנית, אך המערכות לא הופעלו ואחד הטילים פגע בחנית.

אסדת כריש,צילום: אתר אנרג'יאן

בהערכת מצב שבוצעה בחיל הים היה ברור כי הספינות לוקות בהגנה כנגד איומים אוויריים, שהלכו והתרבו. לכן החל פיתוחו של הטיל ברק 8, במשותף עם חיל הים ההודי, שהפך בשנים האחרונות למבצעי. ישראל פיתחה במקביל גם את מערכות היירוט הרב־שכבתיות כנגד טילים בליסטיים שההגנה כנגדם מורכבת יותר, שאחת מהן היא כיפת ברזל. הידע הרב שנצבר במהלך פיתוח טילי הברק שימש גם את מפתחי מערכות אלה.

לאחר ההכרזה על המים הכלכליים ומציאת שדות הגז החליטה ממשלת ישראל להטיל על חיל הים להגן על המים הכלכליים והמשאבים שנמצאים בתחומה, וכך נולדה מערכת ההגנה המשולבת, הכוללת את ספינות הסער 6, מערכות מכ"מ מתקדמות, טילי ברק 8 ומערכת כיפת ברזל ימית. אלה יהיו המערכות שיגנו על אסדות הגז במים הכלכליים. לאורך כל העת פעלו צוותים בחיל הים ובחיל האוויר כדי לשלב בין מערכות ההגנה האווירית הימיות ומערכת ההגנה של חיל האוויר וליצור מערכת הגנה אחת שתפקידה להגן על מדינת ישראל מפני איומים אלה. זה הזמן לומר תודה לצוותי הפיתוח במפא"ת ובתעשייה הביטחונית.

האיומים של חיזבאללה לפגוע באסדות הגז בשדה הגז "כריש", וכתוצאה מכך - בעצמאות האנרגטית של מדינת ישראל, העמידה את חיל הים בכוננות ואפשרה את היירוט המוצלח שבוצע על ידי אח"י אילת, מסדרת סער 5, אך אין בכך די.

מדינת ישראל חייבת להגיב בחומרה על ניסיון זה של חיזבאללה, ועליה לפגוע במטרות שמשרתות את מערך הכטב"מים של הארגון האיראני. תקיפת מטרות אלה, בשילוב עם מערכות ההגנה הימיות והאוויריות, תביא להרתעת איראן וחיזבאללה מניסיונות נוספים של שיגור כטב"מים לעבר המים הכלכליים של ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר