"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תפתחו יומנים. מימין לשמאל

לוח השנה העברי, המכנה המשותף והמקשר בין כל היהודים בעולם, אינו נלקח בחשבון במערכת החינוך הישראלית • החזרתו היא צורך קיומי

,עודכן
0השמעה
שולחן חג ראש השנה, צילום: אורן בן חקון

בעוד כחודשיים תיפתח שנת הלימודים תשפ"ג. השנה נקראת תשפ"ג, אבל היא תיפתח ב־1 בספטמבר "המקודש". בשונה מרוב השנים, השנה חודש אלול כמעט חופף לספטמבר, ולכן השנה יספיקו ילדי ישראל ללמוד על חגי ישראל ותרבותם. בדרך כלל אין זה כך, והתוצאה: אזרחי ישראל שואלים שאלות תמוהות כמו מתי "יוצא" ראש השנה ומתי "נופל" יום הכיפורים. כבר יותר מ־3,500 שנה שמועדים אלה חלים ב־א' וב־י' בתשרי, עוד מהימים שבהם איש לא חלם על הלוח הנוצרי. הם אינם "יוצאים" ואינם "נופלים".

מה יותר פשוט מלקבוע שכל שנת לימודים תיפתח ב־א' באלול, וכך תמיד יהיה חודש עד ראש השנה. כך יהיו לימודים סדירים במשך חודש, ולא המשך הבטלה של החופש הגדול עד "אחרי החגים". מובן שתכף יקומו תלמידים, מורות ומורים, ויתבעו את עלבון החופש הגדול, מחשש שזה יקוצר.גם בלי להגיע להחלטה הדרושה שחופש זה ארוך מדי ובזבזני מדי, אין כל בעיה להחליט שחופש זה יתקיים בחודשים תמוז־אב במקום ביולי־אוגוסט. חום יולי־אוגוסט זהה לחום תמוז־אב. אין קושי ששנת הלימודים תתחיל ב־א' באלול ותסתיים בחודש סיוון, במקום מ־1 בספטמבר עד סוף יוני.

חגי ישראל ומנהגיהם קשורים בלוח העברי ובעונות השנה בארץ ישראל. מי שמאחל שנה טובה בימי החגים מתכוון לשנה העברית החדשה, לזו המתחילה ב־א' בתשרי ולא לזו המתחילה בתאריך אקראי בספטמבר/אוקטובר. הלוח הוא מחזורי מטבעו, ואינו יכול להתייחס בכל שנה לתאריכים אחרים עבור אותם מועדים ואירועים. אבל לא ניתן לתת משמעות לכך בעיני ילדים ומבוגרים, כאשר מתנכרים ללוח שלנו.

שוחחתי עם תלמידת כיתה ד', ילידת פברואר, ילידת פורים. היא לא ידעה את התאריך העברי של יום הולדתה ושהוא חל בחודש אדר; היא אף לא ידעה מהו אדר, וממילא גם לא מהם החודשים האחרים בלוח השנה היהודי. במציאות זו סכנת ההתבוללות מאיימת לא רק בתפוצות אלא גם בארץ ישראל.

טוב עשו חלוצי ההתיישבות הציונית כשחידשו את מנהגי החגים היהודיים וקיבעו את הקשר שלהם לעונות השנה ולפעולות החקלאיות: חג הקציר, חג הביכורים, חג האסיף, ט"ו בשבט. מעשה מבורך זה איננו שלם כשהאירועים אינם מתפרסמים לפי הלוח העברי (אין מניעה לפרסם גם את התאריך הנוצרי).

בימים אלה של ייאוש ואובדן דרך, חשוב לשוב אל השורשים ולהשיב את התקווה ואת הציונות למחוזותינו. זהו צורך קיומי ללא קשר להיותו של אזרח ימני או שמאלני בהשקפותיו הפוליטיות, דתי או חילוני במנהגיו ובאורחות חייו. לוח השנה העברי הוא גם המכנה המשותף והמקשר בין כל היהודים בעולם, המתחילים בקרוב את שנתם החדשה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר רון בריימן

ד"ר רון בריימן שימש יו"ר פורום הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי

כדאילהכיר