"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חינוך מיני? לא תודה

שני מאפייניו הבולטים של לימוד חינוך מיני כמקצוע חובה בבית הספר, הם החוצפה והקלות • החוצפה שבה פקידי מדינה מרשים לעצמם להתקרב אל ילדינו ובידם סט של תכנים מיניים • והקלות שבה אנחנו, ההורים, מנערים מעלינו את האחריות

,עודכן
0השמעה
עדיף שתלמדו את ילדנו מתמטיקה ואנגלית (אילוסטרציה)

שניים מילדיי עדיין נהנים משירותיו של משרד החינוך. עם זאת, אסרתי עליהם להשתתף בפעילות פוליטית מטעם השמאל הנערכת בתוך בית הספר. למשל, אם יתבקשו להשתתף בפעילות הקשורה לעניין הלהט"בי, עליהם לקום ולהגיד שהם צריכים ללכת כי אבא לא מרגיש טוב.

והנה מתרגשת על ראשי ילדינו פעילות פוליטית נוספת הכרוכה בכפייה. החל משנת הלימודים הבאה יילמד החינוך המיני כמקצוע חובה כבר מכיתה א', ומכיוון שבגילים האלה הילדים לא יכולים פשוט לקום ולצאת מהכיתה כפי שאבא אמר - הבעיה עוד יותר חמורה. מה יעשה הורה מודאג כמוני בשעה שבית הספר רוצה ללמד את ילדי כיתה א' שיעור בעל השם הסובייטי "חדוות הגדילה", או להדריך את בתי בת ה־7 איך "להתמודד עם מצבי פיתוי"? הרעיון שלפיו ילדיי הקטנים יצטרכו להידרש לסוגיות שהן עדינות ורגישות גם עבור אנשים מבוגרים מזעזע אותי.

אני בהחלט מזהה סכנה. לא סכנה של "נגיעות מתאימות ולא מתאימות" בגיל 7, אלא סכנה לנפשם של הילדים מתוך המערכת עצמה.

שני מאפייניו הבולטים של המיזם המעוות הזה הם החוצפה והקלות. החוצפה שבה פקידי מדינה מרשים לעצמם להתקרב אל ילדינו שרק אתמול סיימו גן חובה ובידם סט של תכנים מיניים.

בעולם מתוקן האנשים האלה היו צריכים להיעצר על המקום ולהילקח לתחנת המשטרה.

ההיבט השני של אותה תופעה הוא הקלות שבה אנחנו, ההורים, מנערים מעלינו את האחריות לחינוך הילדים ומעבירים אותה לידי המדינה. את העניינים הרגישים והעדינים ביותר אנחנו מפקידים בידיהם של אנשים שאותם איננו מכירים ואשר משרתים מערכת שמוכיחה את עצמה יום־יום כבינונית וכזו שמייצרת מוצר נחות.

האם אני מבקש מבית הספר שילמד את ילדיי משהו מעבר ללימודי מתמטיקה ואנגלית? שאלה טובה. לאורך שנים היה ה"משהו" הזה העמקת זכר השואה, תולדות הציונות ואהבת הארץ.

כשנכנס למערכת החינוך הכישלון המוסרי המכונה "האחר הוא אני", התחלתי לחשוד. עם השנים המשיך משרד החינוך בקו הזה והרביץ בילדיי שלל מסרים זרים ומוזרים שבינם לבין עולמי היהודי והלאומי אין דבר משותף. אם היוזמה האחרונה אכן משקפת את הערך המוסף שאותו רוכש הילד בביה"ס, אזי חובתי כהורה לומר "תודה, אבל לא". אם זה המצב, למדו את מקצועות החובה בלבד, ומשם והלאה עזבו את הילד לנפשו.

כשתגיע השעה הנכונה, בכל גיל שבו תגיע, תלמד ילדתי על המיניות באופן טבעי, ספונטני; תהא זו הסתודדות נרגשת עם אחותה הגדולה או שיחה לילית במטבח עם אימוש.

בכל מקרה, ההשכלה המינית של ילדיי אינה עניינו של המורה ואפילו לא של המדינה. אצלנו בבית המין הוא מתנה מאלוקים ואינו נסב על פחד, סכנה והטרדות. השיעור הראשון בחינוך המיני של ילדיי הוא "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך". אם המסר הזה הובן כהלכה - כל השאר יבוא מעצמו, עם משרד החינוך ואפילו בלעדיו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר