"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למי יצביעו בהתיישבות?

הליכוד הוא הבונה הגדול ביותר של ההתנחלויות, ביודעין ובשמחה • אף אחד לא כופה על חברי הכנסת של התנועה לבחור פעם אחר פעם להתייצב לימין המתיישבים • הם עושים את זה בלב פתוח ובנפש חפצה

,עודכן
0השמעה
קלפי לבחירות לכנסת ה-21, צילום: יוסי זליגר

יום חמישי, שוק מחנה יהודה בירושלים. ריחות, צעקות, צבעים, טעמים, כל החושים מופעלים ומאושרים. אני קונה תבלין לקוסקוס - ראס אל־חנות, תודה ששאלתם - והמוכר, שעומד מתחת לשלוש תמונות ענקיות - אחת של הבאבא סאלי, אחת של מנחם בגין ואחת של בנימין נתניהו יבד"ל - וכל כולו ליכודניק גאה, שואל אותי איפה אני גרה. "אני מהיישוב עלי, בשומרון", אני עונה.

מה שקורה החל מהרגע הזה הוא תמצית של כל מפגש גנרי בין מתיישב לבין מצביע ליכוד. "גיבורים אתם, תקשיבי, גיבורים. אין. בלעדיכם היינו נמחקים". התשובה שלי למשפט הזה תמיד זהה: "תזכור שבלעדיכם, מצביעי הליכוד, אנחנו, תושבי היישובים, היינו נמחקים".

זאת אמת שנוטים לשכוח: ללא התמיכה המאסיבית של מצביעי הליכוד במפעל ההתיישבות, ספק גדול אם היינו מגיעים ליותר מחצי מיליון מתיישבים, כן ירבו. אעז ואומר שאין ספק שלא היינו מגיעים למספרים הללו.

הליכוד הוא הבונה הגדול ביותר של ההתנחלויות, ביודעין ובשמחה. אף אחד לא כופה על חברי הכנסת של התנועה לבחור פעם אחר פעם להתייצב לימין המתיישבים. הם עושים את זה בלב פתוח ובנפש חפצה.

מאז הקמתו מחדש של קיבוץ כפר עציון ב־1967, עבור דרך תקופת הפריחה והשגשוג שלאחר מהפך 77' והתקופות הקשות של הסכמי אוסלו והאינתיפאדה השנייה, ועד ימינו אנו - הליכוד, בין אם היה בשלטון ובין אם לאו, תמיד היה הכוח המניע את גלגל ההתיישבות.

השרים וחברי הכנסת של הליכוד לא תומכים בהתיישבות בגלל איזושהי מחויבות מגזרית, אלא כי הם מאמינים במשולש של עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל.

רק אדם הלוקה בחוסר הכרת הטוב יהיה עיוור לפיתוח הכבישים והתשתיות ביו"ש, לבנייה המאסיבית - לא מספיק מאסיבית, נכון - ולמספרים הדמוגרפיים בעשור האחרון. רק אנשים ללא כל הבנה פוליטית־מדינית יתעקשו להתעלם מכך שתחת שלטון נתניהו, המושגים "מדינה פלשתינית" או "פינוי התנחלויות" הלכו ונמוגו להם במרתפי ההיסטוריה.

יש מי שמנסים לנתק בין שני הציבורים. ובכן, יש לי חדשות בשבילם: זה לא יצליח. זה לא הצליח לאריאל שרון ב־2004, במשאל ההתנתקות, וזה לא יצליח הפעם, למרות הכעס העצום של הליכודניקים על נפתלי בנט, נער הפוסטר של הציונות הדתית (כביכול).

נכון, אני מודה, נדרש שיקום עמוק של היחסים אחרי השנה האומללה שחווינו. נכון שיש תרעומת ענקית כלפי האליטה הציונית־דתית אשר העדיפה ברית עם השמאל ורע"מ, וחלילה לא עם הליכוד, החרדים והחרד"לים.

יש גם כעס כלפי חלק מהמתיישבים, ובראשם יו"ר מועצת יש"ע, על חוסר היכולת שלהם לראות את התמונה הגדולה ועל ההתעקשות שלהם לראות את המציאות רק דרך החור של ח'אן אל־אחמר. אבל חשוב לזכור את האמת הפשוטה: הרוב המוחלט של המתיישבים בז לממשלה הזו. ומעל לכל: הברית בין הליכוד למתיישבים איתנה ותישאר כזאת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר