"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפלשתינים לא יוותרו מהר כל כך

,עודכן

התנהלותו של שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, מעלה תמיהות. במסגרת מסעותיו באזורנו מציג קרי יומרה לפתור את הסכסוך בארץ ישראל, אך נדמה כי הוא מתעלם מעשרות הניסיונות הקודמים של המתווכים שהגיעו, נכשלו וסיבכו את המצב. המתווכים, כמו השמאל הישראלי, מנסים לקבל מהפלשתינים דבר שאין הם מסוגלים לתת, והוא ויתור מרצון על חלק כלשהו של ארץ ישראל.

אין מוסלמי בעולם המורשה לוותר בחתימת ידו ומרצונו הטוב על גרגיר אדמה כלשהו שאי פעם היה בשליטה איסלאמית, וזאת מהסיבות הדתיות והתרבותיות העמוקות ביותר. זו הסיבה שבכל רחבי הרשות יש בתי ספר, בתי עסק ומסעדות רבים הקרויים ע"ש מקומות בספרד דוגמת "אנדלוס" ו"קורדובה". האיסלאם שלט שם עד לפני כ־500 שנה, ומשום כך תושבים בשכם ובחברון מוצאים לנכון לקרוא לעסקיהם בשמות הללו. אדמת ארץ ישראל, "פלשתין" בפיהם, נחשבת אדמת "ווקף" - הקדש - המקודשת הרבה יותר מאשר ספרד. על ויתור קטן בהרבה נרצח נשיא מצרים, סאדאת, שבסך הכל חתם על שלום וקיבל את סיני עד המילימטר האחרון, בלי שהיה צריך להכיר במה שנדרש מאבו מאזן. מכאן שהציפייה של קרי ושל מעט אנשי שמאל חולמניים, על כך שהצד השני יעז לחתום על הסכם קבע שבו יהיה ויתור, ולו על שעל אדמה אחד, היא מופרכת ומצביעה על חוסר הבנה.

לכך אפשר להוסיף את העובדות הדמוגרפיות. מעבר לקו הירוק מתגוררים כ־700 אלף אזרחי ישראל, שהם כ־10 אחוזים מתושבי המדינה. הם נהנים מתרבות ענפה, מחינוך מצוין, ממרכזי קניות גדולים ומאיכות חיים. מחוץ לגושי ההתיישבות - אותם אזורים שהשמאל, ויש להניח שגם קרי, מדמיינים כמקומות נטולי יציבות שיהיה אפשר להזיזם - גרים כ־120 אלף איש (פי 2 מתושבי רעננה, פי 1.5 מתושבי כפר סבא). אני מזמין את קרי באופן אישי לבקר בשומרון כדי להבין במה מדובר.

ולבסוף, אסור לשכוח כי קרי מנהל את מאמציו בשעה שהאזור רווי משברים: מצרים בקריסה, לא מעט בשל התמיכה שנתנה ארה"ב להפלת מובארק. בסוריה, בלבנון ובעיראק מתחוללת מלחמה סונית־שיעית נוראה, ואיראן משלימה את בניית היכולת הגרעינית ועלולה להשתלט על המזה"ת בחסות הפצצה. כל זאת בזמן שארה"ב עדיין מסוגלת לחסל את היכולת הזו בחצי יום של הפצצות, דבר שלא תוכל לעשות כשאיראן תהפוך למעצמה גרעינית. קרי מזניח את הבעיות האמיתיות, מעמיק את חוסר אמינותה של ארה"ב, ולפי שעה - אלא אם כן יפתיע וצליח להחזיר את הצדדים לשולחן המו"מ - ממשיך לדשדש בסבך המזרח־תיכוני.

הכותב הוא ראש המועצה האזורית שומרוןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר