בתחילת השבוע התקיים בתל אביב כנס של יוצאי יחידת מודיעין שעוסקת בכל מיני עניינים שלא אמורים לדבר עליהם בגלוי. בכניסה היה צריך להזדהות, כדי שלא כל אחד יוכל להיכנס ולהקשיב לשיחות. לפיכך נקבע כי תהליך הזיהוי יהיה מורכב עד מאוד.
זה הלך ככה: בכניסה עמדו שני שומרים. כל אחד שהגיע למקום נשאל: "היית ביחידה"?
מי שענה "כן", הורשה להיכנס.
וזהו.
מה שמלמד אותנו כי לצד הישגים יוצאי דופן, יש גם עניינים הטעונים שיפור. כפי שכבר גילה אותו בוגר מצטיין של קורס הסוכנים של הסי־איי־איי. הוא ידע לדבר רוסית במבטא מושלם, הכיר את רחובות מוסקבה בעל פה, את כל מי שהיה לו איזשהו תפקיד נחשב בממשל הרוסי, את התרבות. הכל.
ואז הוא נשלח למוסקבה, אבל מייד אחרי שהדיילת הציעה לו שתייה והוא ענה לה, היא אמרה: "בבקשה, אדוני סוכן הסי־איי־איי".
כשירד מהמטוס במוסקבה פנה אליו השוטר בביקורת הדרכונים: "ברוך הבא, סוכן הסי־איי־איי". וככה בכל מקום. בכל חנות, בכל מונית.
הוא לא הבין. כולם אמרו שהרוסית שלו מושלמת, ובכל זאת מייד מזהים אותו כסוכן. בסוף פנה לאחד מנהגי המוניות בעיר שזיהה אותו: "מה קורה? הרוסית שלי לא טובה"?
הנהג ענה: "הרוסית שלך מושלמת".
הסוכן שאל: "אז אולי אני לא מתמצא בעיר"?
הנהג ענה: "נראה שכאילו נולדת פה".
עכשיו הסוכן התעצבן: "אז איך לעזאזל כולם יודעים שאני לא יליד מוסקבה"?
הנהג הסביר לאט: "הרוסית מצוינת, ההתמצאות מעולה, אבל שחור בגובה שני מטרים"?
ובינתיים בהתנחלויות
מקדונלד'ס לא תפתח סניפים בהתנחלויות. מרגיז: שוב המתנחלים מקבלים יותר מאחרים: רק מהם חוסכים את הג'אנק־פוד.
תא המעצר
המשטרה עצרה כמה עובדים זרים מרומניה. עכשיו ברורה יותר המשמעות של הביטוי "רומנים למשרתות".
טרור? באמת?
בחזרה לאותם עניינים מודיעיניים הטעונים שיפור. נראה שצריך להכניס לרשימה גם את מה שמכונה "פעולות תג מחיר". התלונה העיקרית היא למה לא תופסים אותם.
לפני הכל צריך שיהיה ברור: כל הפעולות המבוצעות תחת הכותרת "תג מחיר" הן נוראות, פסולות, לא יהודיות. בלי אבל, בלי בערך, ללא קריצות.
אחרי שמוסכם שהדבר הזה נורא, ההברקה של מערכת המשפט להגדיר גרפיטי כטרור, זו יציאה אווילית למדי. גרפיטי זה לא טרור. אבל נלך לקראתם. נניח שגרפיטי הוא טרור. ובכן, בימים אלה סובלת מדינת ישראל לא רק ממכת הגרפיטי של "תג מחיר", אלא גם ממתקפות בתדירות גבוהה מאוד של יידויי אבנים. אנשים נפצעים, וכבר קרה שיידויי אבנים גרמו למוות. אז אם גרפיטי הוא טרור, מהם יידויי אבנים? מלחמת עולם?
אבל זה עוד לא הכל. בניגוד לטענות שהרשויות לא מצליחות ללכוד את עברייני "תג מחיר", היו פענוחים. בפברואר 2012 נעצר והודה מי שריסס בעכו כתובת "תג מחיר". בפברואר 2013 פוענח פשע "תג מחיר" אחר של שריפת מכוניות מדרום לשכם. במארס 2012 נלכדו שני נערים שריססו "מוות לערבים" בבית זרזיר שבגליל. הם הודו.
המשותף לכל הפענוחים הללו היה שבכל המקרים, כולל ריסוס ה"מוות לערבים" - העבריינים שנלכדו והודו היו ערבים. ואז העניין נהפך ללא חשוב. פתאום הוא כבר לא היה מעניין.
היו עוד מקרים כאלה. האם תמיד זה הסיפור? ודאי שלא. יש חלאות גם בין היהודים. רק מה? יכול להיות שלפעמים לא מוצאים את הגרוש כי מחפשים אותו תחת הפנס, לא היכן שנפל.
מה שמוביל אותנו למקרה דומה מהימים המפוארים של ניקולא צ'אושסקו, המנהיג הנערץ לנצח של רומניה. יום אחד התחפש צ'אושסקו לאזרח מן השורה ויצא לרחובות בוקרשט הבירה.
בפינת אחד הרחובות ראה שוטר נשען על עמוד חשמל, והחליט לבדוק את תפקודו.
"סלח לי", אמר צ'אושסקו, "אתה שוטר"?
"לא", אמר האיש, "אני בלש שמשרת בלבוש אזרחי".
שאל צ'אושסקו: "אז למה אתה לובש מדים"?
הבלש ענה: "כי עכשיו זה היום החופשי שלי".
עושים שבת לעצמם
אבי המנוח היה אומר שמי שלא מבין למה שבת זה טוב - כנראה שמגיע לו לחיות בלי. מה שאמרו שופטי העליון השבוע זה שהחוק אוסר לפתוח חנויות בשבתות. רוצים לפתוח בשבתות? שנו את החוק. בג"ץ אומר את זה בהמון מקרים. ואכן עיריית תל אביב הודיעה שתפעל לשנות את החוק. בסדר. אבל איך קורה שבפעם הראשונה אף אחד מעגולי המשקפיים, לא מתלונן על "חוק עוקף בג"ץ"?
מבוא ללוגיקה
החרדים, כולל ש"ס, רצו את הרב מצגר.
עכשיו הם לא רוצים את הרב סתיו.
סימן שהרב סתיו מאוד בסדר.
מוטב לצנזר
לא מעט פוליטיקאים מהזן החרדי יבהו השבת בחלל במהלך קריאת התורה. לא יהיה להם קל. האל קובע שלנשים יש זכויות בארץ (בנות צלפחד) ומטיח לעבר גברים שחשבו לחמוק מהמלחמה על הארץ, "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה"?
לפיכך אין להתפלא על כך שדווקא בשבוע שבו נקראת הפרשה הזו, ודווקא בעיר חרדית, אלעד, הוחלט לחסוך בהוצאות ולבטל את השי למסיימי בתי הספר - תנ"ך. כן, תלמידים חלשי אופי עוד עלולים לקחת רעיונות מהספר הזה.
כדי להבהיר את העניין, הנה דוגמה לרעיונות שרצוי לא לקחת מהתנ"ך:
איש עסקים הגיע בלילה לעיר אחת. כיוון שתוכננו לו פגישות רק למחרת, חיפש מה לעשות. בחדרו במלון מצא כמקובל ספר תנ"ך ופתח אותו. אחרי שתי שניות התקשר למרכזייה ושוחח מעט עם המרכזנית. השיחה זרמה והיא עלתה לחדרו. עד מהרה שניהם הגיעו למצבים שנהוג לצנזר.
בסוף הבילוי אמרה המרכזנית: "אם היו אומרים לי שאסיים את המשמרת במיטה של אחד מאורחי המלון - לא הייתי מאמינה".
איש העסקים אמר: "דווקא ידעתי שזה יקרה".
המרכזנית שאלה: "איך ידעת?"
האיש הצביע על התנ"ך: "קראתי את זה פה".
שאלה המרכזנית: "איפה בדיוק בתנ"ך"?
איש העסקים פתח את התנ"ך והראה לה את הכריכה הפנימית שעליה נכתב בעט: "לכל האורחים, המרכזנית אוהבת לבלות במיטה".
רק שאלה
האנס מגן העיר קיבל 30 שנה. יופי. אבל למה לא אמרו עליו מילה טובה, שבניגוד לחיילי צה"ל מהמחקר שטען שהם לא אונסים פלשתיניות בגלל גזענות, הוא אינו גזען ומוכן לאנוס יהודיות?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו