1 זה היה משחק גמר פלייאוף שהתחיל עם הגנות של משחק אולסטאר ונגמר עם התהוות של שחקן אולסטאר מקומי. הנה כי כן, מבין עשרות הזרים שמציפים את הליגה הזו, מבין הסמית'ים, הג'יימסים וההופסונים, עולה בחור ישראלי העונה לשם גל מקל, וסחב את קבוצתו בפעם הראשונה בהיסטוריה, אל עבר תואר האליפות.
למרות הדומיננטיות שלו לאורך כל העונה והאליפות עם גלבוע, למרות תואר שחקן העונה שקיבל לפני המשחק, מקל נמצא בעסק בו אתה טוב כמו המשחק האחרון שלך. וכמו בליין העומד בפני דורמן, אתה זקוק לחותמות על מנת להיכנס למועדון הגדולים באמת. והחותמת הזו שהעניק לעצמו אתמול לא תרד גם עם אקונומיקה, והביאה אותו לקצה הסולם המקומי, שם מצא צלחת.
ההשתלטות שלו על המשחק במחצית השנייה גרמה לאוחיון להתגעגע לדיאמנטידיס. הקרוס אובר שלו והסיומת השאירו את ג'יימס חסר גג. והעזרה של חברים שלו, בעיקר קלאתי'ס וסמית', גרמו לרגע המרגש ביותר של הערב הזה – זכרו ילדים, איפה הייתם כשעידו קוז'יקרו הניף צלחת אליפות.
2 "קבלו את הקבוצה שעשתה עונה נהדרת ומסיימת במקום השני", הכריזה המנחה של טקס הענקת הגביעים. היא כנראה לא הייתה בבית הספר הצהוב כשלימדו בשיעור אינדוקטרינציה ש"עונה נהדרת" ו"מקום שני" הוא צירוף מילים אסור בשימוש.
כבר ראינו העונה את מכבי ת"א מנפקת מחציות כמו המחצית השנייה אתמול, הפעם זה קרה בזמן ובמשחק שבו המצוק התקרב מהר מדיי מבלי יכולת לבלום. כשחיפה, למרות בעיית העבירות, העלתה את רמת האגרסיביות על היקמן, כשסמית' מנפק משחק מהגיהנום וקוז'יקרו נותן בהירואיות גוף על ג'יימס, לא היה למכבי לאן לפנות. המנהיגות שלה נוטרלה והצוות המסייע סייע בעיקר לחיפה. ואז היא איבדה כדורי מומנטום ביתרון מספרי, וצפתה בחיפה מענישה אותה עם משחק המעבר שלה, עם פול סטול שהצליח למצוא פעולת שחת חיובית בערימת המחטים שהערים אתמול, ועם בידודים של המפלצת דונטה סמית'.
זו לא היתה הפתעה לבלאט. הוא מכיר את הקבוצה שלו היטב ויודע שהיא לעיתים פריכה. אתמול הפריכות הזו עלתה בתואר. אם הרזומה של בלאט בפלייאוף המקומי היה נקי כמו חולצת שבת לבנה, לצערו הוא יגלה עכשיו שכתם, קטן ככל שיהיה, מקבל תשומת לב גדולה. הוא גם זוכר שהוא תמיד יכול להחליף חולצה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו