"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הבטחת הליך הוגן קודמת לכל

,עודכן

מנגנון איסור הפרסום נועד בתכליתו הבסיסית והטהורה לאפשר לאדם לקבל את יומו בבית המשפט ולא בבית המשפט של התקשורת. פירוש הדבר שחובה על כל הגורמים הנוגעים בדבר לפעול ככל יכולתם על מנת לאפשר לאיסור הפרסום להתקיים, ולו כדי שבית המשפט ייחשף לראיות בין כתליו ולא מעל גבי העיתון.

למרבה הצער, אנו עדים בתקופה האחרונה לזליגה מסוכנת של מידע מחדרי החקירות אל התקשורת על פרטים מפרשת הרצח בבר נוער, שהיו חסויים בארבע השנים האחרונות. לפני כן היינו עדים לתופעה דומה בפרשת האסיר איקס, ועוד.

עם זאת, אסור לשכוח כי אנו חיים בעידן חדש שבו הכל חשוף ופתוח ברשתות החברתיות, כך שמוסד איסור הפרסום נתקל בקושי אמיתי. אנו, כאזרחים, ונכון הדבר שבעתיים כעורכי דין, מעוניינים בשקיפות מלאה ושואפים לקבל את מירב המידע כדי לכלכל את צעדינו בנוגע לתיק כזה או אחר. זאת נוסף על טבעו של האדם, המעוניין לקבל לידיו אינפורמציה "עסיסית". דומני שלא יימצא חולק על כך שפרסום על הליכים משפטיים משרת אינטרס חברתי חשוב, שהרי עקרון הפומביות ופרסום מידע על נחקרים, נעצרים ונאשמים נועד להבטיח שהצדק לא רק ייעשה, אלא גם ייראה. דבר זה מוביל לאמון הציבור במערכות אכיפת החוק וברשות השופטת.

ואולם יד קלה מדי בנוגע לפרסום עלולה להביא למצב שבו ייצא לאור מידע שיש בו כדי להשפיע על מהלכו, וחמור מכך - אף על תוצאתו - של הליך משפטי תלוי ועומד, ובכך לפגיעה בצורך להבטיח הליך הוגן. אינטרס של הליך משפטי הוגן מחייב שדינו של אדם יוכרע אך ורק בבית המשפט, בידי שופטים שהוסמכו לשם כך, החפים מהשפעה חיצונית ומכריעים את הדין על יסוד ראיות וטיעונים שהצדדים מציגים. רק כך מובטח שהשיפוט ייעשה ללא משוא פנים וללא דעה קדומה, שמקורם יכול לנבוע מהפרסומים בכלי התקשורת השונים.

בל נשכח את חזקת החפות - כל אדם הוא בבחינת זכאי, עד שהוכחה אשמתו. פירוש העיקרון הוא גם שגורלו של אדם ייחרץ בידי שופט נעדר פניות, ולא בידי מי שכבר ממילא גיבש דעה מראש, לפני ששמע את הראיות והטענות המובאות לפניו. מעבר לכך, עלול הפרסום (אף אם הוא נכון ואמיתי) לפגוע קשות במעורבים השונים וכן לפגוע בציבור שעה שיגיע אליו מידע העלול לזעזעו ולפגוע ברגשותיו.

בפרשת הבר נוער, על פי החשד, היו מעורבים גורמים אשר היו קטינים בעת ביצוע הרצח המחריד, ופרסום מלוא הפרטים עלול לגרום לפגיעה קשה בהם. נוסף על כך, הפרטים המלאים של סיפור המעשה שקדם לרצח הם מזעזעים לא פחות, ושזורים בהם למכביר פרטים שיש בהם כדי להשפיע על מקורבים לחשודים ולפגוע בהם. בית המשפט, שהיה ער להשלכות הללו, מנע - לפחות בשלב זה - את הפרסום, וטוב שכך.

הכותב הוא אב בית דין משמעתי של מועצת העיתונותטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר