הלב נמלא גאווה

עלץ ליבי בהיי־טק, רמה קרני ב־Waze, כלשונה של חנה, אם שמואל - כל הכבוד לקבוצת ישראלים מן השרון אשר פיתחו את הנווט המודרני ועתה הם על סף מכירת הפטנט שלהם לחברת הענק גוגל. "הראש היהודי ממציא לנו פטנטים". לא סתם, בהון תועפות.

סביר להניח כי יש מי שאינם מפרגנים. מי שהקנאה גוברת בליבם על הגאווה. מי שניסו ונכשלו, השקיעו והפסידו. אך ביריעה רחבה ההצלחה מרחיבה את הלב, ובוודאי גורמת לחולמים ולממציאים ולאנשי היי־טק אחרים לנסות גם את כוחם. הדרך אל הפיסגה היא כמסע מפרך. לכולם קשה, לא כולם מגיעים ליעד. אך רבה השמחה על כל מי ש"עושה זאת".

העיסקה טרם נחתמה. באתרי האינטרנט ציינו כי המחיר מגיע כדי 1.3 מיליארד דולרים. אילו קיבלה הממשלה במתנה סכום כזה, היתה יכולה לוותר על חלק מעליית המע"מ או להימנע מכמה קיצוצים כואבים בתקציב. אך אין מציאות כלכלית כזאת בשום מקום בעולם.

מה שניתן להעלות לדיון ציבורי הוא שאלת עתידו של ענף ההיי־טק, שהוא כה גורלי לכלכלה ולטכנולוגיה הלאומיות. אחת לכמה חודשים מתפרסמת ידיעה שהמצאה מקומית נקנתה על ידי ענק זר, לרוב אמריקני. כולם מתרוננים - אבל לצד ההצלחה האדירה מבשרת ה"יציאה" הזאת כי המידע והחוכמה והפטנט מצויים בדרך החוצה.

גוגל מבטיחה לשמר את מרכז המחקר שלה בישראל למשך שלוש שנים נוספות, ומה אחר כך? עובדי החברה ייסעו אחרי הכסף לאמריקה? הודים ופקיסטנים ימשיכו את הפיתוח בארה"ב, ועיני ישראל כלות?

גיל שוויד בן ה־45 הקים את צ'ק פוינט והרוויח מיליארדים, והחברה נולדה ישראלית ונותרה מעוגנת כאן. היא מתפתחת בארץ, וזה מה שצריך. שוויד לא הסתלק מן המיזם שהקים עם חבריו מפני שמישהו הציע לו חופן גדול של דולרים.

בלי להגביל, חלילה, איש; ובלי למנוע משום יזם מצליח למכור את הפטנט וההישג שלו לזרים; ומתוך תמיכה ברורה בסחר בינלאומי חופשי הפורץ גבולות של מדינות - צריך להתדיין בתוך ישראל כיצד לעודד את הממציאים לא רק להרוויח כסף "במכה", אלא לפתח את המיזמים המודרניים לשנות דור, ויותר.

ברכות ל־Waze, איש אינו מפקפק בתרומתה למשק הישראלי ולדורות הבאים של צעירים מתוחכמים, אבל המודל המועדף רשום על שמם של שוויד ודומיו. צ'ק פוינט היא תרומה גדולה יותר למשק הלאומי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו