יום איכות הסביבה: האם ישראל שם?

היום חל יום איכות הסביבה הבינלאומי בכל רחבי העולם, ואתמול ציינה הכנסת את האירוע בשלל ישיבות, מפגשים ודיונים בוועדותיה השונות. במפגשים לקחו חלק פעילים סביבתיים, חברי כנסת ושרים, לצד חברי השדולה הסביבתית חברתית בכנסת. מדובר ביום חג של חקיקה סביבתית (ליתר דיוק, ניסיונות לחקיקה כזאת) ובמהלכו התקיימה ישיבת הבכורה של השדולה לתחבורה בת קיימא, אשר חרתה על דגלה את קידום התחבורה הציבורית בישראל בדגש על מרכזי הערים והמרקמים העירוניים.

כל אלה ואחרים מסמנים עד כמה הפכה להיות איכות הסביבה לחלק ממדורת השבט, אלא שעדיין, לעניות דעתי, ולמרות כל המאמצים וההשקעות הבלתי מבוטלות בתחום, אנו נמצאים כברת דרך ארוכה מהמקום שבו ראוי שמדינה מתוחכמת ומפותחת כל כך כמו ישראל תהיה בו בתחום הירוק.

לא בכדי פתחתי בנושאי תחבורה ציבורית וקידום כלי תחבורה נקיים, שכן בתחום זיהום האוויר במרכזי הערים ובכלל ישראל סבלה ועודנה סובלת, תרתי משמע, מפגעי זיהום קשים. רק באזור גוש דן מביא זיהום האוויר למותם של כ־ 1,100 בני אדם בכל שנה: לא מדובר במוות טראומתי ומתוקשר, כמו בתאונות או בפיגועים, אלא בסיבוכים המתרחשים באוכלוסיות רגישות (ילדים, חולים כרוניים, קשישים) ומסתיימים במוות שקט בבית החולים. נתונים אלה אינם מביאים בחשבון אזורים אחרים בארץ כגון מפרץ חיפה, הסובלים מזיהום תעשייתי קשה, מפליטות חומרים מסוכנים ועוד.

מחקרים אפידמיולוגיים שבוצעו בארץ מראים ירידה בתפקודי הריאה ועלייה בשכיחות של מחלות נשימתיות באזורים שבהם זיהום האוויר גבוה בהשוואה לילדים באזורים אחרים.

התחבורה בישראל ממשיכה להיות מבוססת בעיקר על הרכב הפרטי - ובאותה נשימה מצב התחבורה הציבורית במרכזים העירוניים בכי רע, לעומת המקובל בעולם.

ממשלת ישראל קיבלה לפני חמש שנים החלטה המציבה יעדים שאפתניים להתייעלות במשק החשמל, אלא שהתוכנית לא קודמה בקצב שנקבע ולא ברור אם המדינה תעמוד ביעדי התוכנית. לאחר מכן הוכנה תוכנית לאומית למניעה ולצמצום זיהום האוויר, אשר נותרה במגירות.

ב־2011 ביקש המשרד להגנת הסביבה (על פי סמכותו בחוק אוויר נקי) להכריז על אזור גוש דן וירושלים כאזורים נפגעי זיהום אוויר מתחבורה, ועל מפרץ חיפה כנפגע זיהום אוויר בשל עומס מקורות פליטה מתעשייה ומתחבורה ועודף תחלואה, אלא שדיבורים לחוד ומעשים לחוד.

כל אלה הם סימפטומים להיעדר עשייה מספקת וחוסר הבנה של קברניטינו כיצד לפעול כדי לקדם את איכות הסביבה שלנו. ייתכן שאפילו מדובר בחוסר הבנה בסיסי שאיכות הסביבה נוגעת לכל אחד מאיתנו ללא גבולות, יותר מכך, את פירות ההצלחה לא קוצרים בטווח המיידי אלא לעתים גם בדורות הבאים, ואת זה קשה למנהיגינו לתפוס בדרך כלל, מה שעולה לנו בבריאותנו.