מועדונים מחוץ לאופנה

זה נכון שהפועל ת"א עוד אוספת נקודות כדי להבטיח את ההישארות, אבל בגדול המשחק נגד בית"ר הפך בשנים האחרונות לסוג של מפגש וינטג' בין שני מועדונים שיצאו מן האופנה, ושאין להן כמעט השפעה על הדברים הטובים שקורים בליגה.

בהפועל מרוצים מזה שיבטיחו אולי הישרדות כמעט חודש שלם לפני סוף העונה, ובבית"ר רק מקווים שהאוטובוס חזר הלילה לבירה ולא חטף אבנים בקרבות רחוב שלא קשורים לענף.

אני מסתכל על ההרכב של בית"ר והסיפור הגדול אצלם מתחבא בשמות שיושבים על הספסל - עטר, אוחנה, ורד, קריאף, קונסטנטין, בן חיים. שועה אפילו לא שם, וזה סיפור הכישלון הגדול. על הקווים וינטג' אגדי, יוסי מזרחי, שלא מתרגש ולא סופר שמות אלא רק רוצה הקרבה, נחישות ומורשת קרב. הוא עד אחרון שם למה שקרה בגבעת התחמושת.

הפועל היתה טובה יותר בהתחלה, אבל בלי לסכן, ודווקא השופט רועי ריינשרייבר היה הסיפור, כשכמעט פוצץ את המשחק בגלל כמה טיפשים ביציע של הפועל שזרקו חפצים על ינקוביץ' שניסה להרים קרן. לשופט יש כבר מורשת יפה בזירה הזאת - ע"ע זהבי ופואד.

קלינגר רצה מאד לנצח, אבל איך ינצח עם אפס התקפה וקישור כל כך פאסיבי? בסוף כולם רוצים איכשהו שהזמן יחלוף ושכפ"ס עליה השלום תתרום שלוש נקודות בשבוע הבא, כדי שאפשר יהיה להתפנות לדבר על בית"ר ת"א/בת ים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו