משחק, מלחמה: רוסיה ואוקראינה לפני עימות?

במשך שעה ו־18 דקות נאם אתמול נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בפני שני בתי הפרלמנט הרוסי. הוא הבטיח הטבות למשפחות, שכלולים של אספקת הגז ואפילו דיבר על קנסות לפוגעים באיכות הסביבה. רק נושא אחד נעדר לחלוטין מהנאום השנתי, אבל נמצא כבר שבועות ארוכים בפי כל: ריכוז של כוחות צבא רוסיה בגבולותיה עם אוקראינה. תחילה עוד טען הקרמלין שמדובר ב"אימונים" ושתנועת הכוחות בתוך שטח רוסיה היא עניינה הפנימי. אבל כאשר כבר לפחות 150 אלף חיילים נמצאים במרחק פקודה מפלישה אל השכנה, גם טיעון האימונים נעלם מדף המסרים. מה בעצם רוצה רוסיה להשיג על ידי פעולותיה?

באופן פרדוקסלי, הסבירות למלחמה כוללת דווקא נמוכה למדי. כלכלת רוסיה אינה חווה את ימיה היפים ביותר; יש תסיסה בגלל ההתעמרות באופוזיציונר הכלוא אלכסיי נבלני; וגם צבא אוקראינה השתדרג משמעותית. לכן, כלל לא מן הנמנע שצחצוח החרבות הוא הצגה, שמטרתה לאלץ את המערב לדבר עם רוסיה בעידן ביידן. ייתכן גם שיצירת המתח ביחסי החוץ מסיחה את הדעת מבעיות הפנים. מנגד, לפני ימים אחדים פרסם המודיעין בקייב שלושה תסריטים להתפתחויות, שהסביר ביניהם הוא זה: מוסקבה תמשיך לחמם את קו העימות בין אוקראינה לבין הבדלנים ב"רפובליקות" של דונייצק ולוגנסק, עד שהבדלנים "יבקשו" מרוסיה הגנה מפני "הלאומנים האוקראינים". מוסקבה, שבאופן רשמי אינה צד לקונפליקט, לא תוכל לסרב לקריאה לעזרה מצד דוברי הרוסית - הרטוריקה האתנית כבר שימשה אותה בעבר לרמיסת החוק הבינלאומי - ותשלח לאזורי העימות "כוחות להשכנת שלום". כך תוכל רוסיה להפוך את מזרח אוקראינה לטרנסניסטריה ב' - עוד ישות מדינית קיקיונית ובלתי מוכרת בשטח מולדובה, שבה הזמן קפא מלכת, יחד עם הצבא הרוסי שתופס עמדה אסטרטגית בפאתי הבלקן. עוד שלב בסיפוח זוחל של פירוק אוקראינה יושלם בלי הכרזת מלחמה.

באוקראינה, מכל מקום, נערכים גם לעימות נרחב. הנשיא וולודימיר זלנסקי, שחתם אתמול על חוק גיוס מילואים, הציע לפוטין להיפגש. "אוקראינה אינה רוצה במלחמה, אך מוכנה לקראתה", אמר זלנסקי וסיפק גם אמירה לגבי עתיד היחסים: "למרות עברן המשותף, אוקראינה ורוסיה מביטות באופן שונה אל העתיד. אנחנו זה אנחנו, אתם - זה אתם".

הדברים מחזקים את התחזית, שהשמיעה לאחרונה הקרמלינולוגית הבכירה פרופ' ליליה שבצובה: הקונפליקט באוקראינה לא ייפתר, משום שהוא נוגע ביסודות המכוננים של הממלכתיות, הן ברוסיה והן באוקראינה. רוסיה אינה יכולה לוותר על אוקראינה כי היא רואה בה חלק מ"העולם הרוסי" ואובדנה יהיה מכת מחץ לתפיסת רוסיה כמעצמה אירו־אסיאתית; ואילו אוקראינה יכולה להישאר מדינה ריבונית רק אם תשמור מרחק מרוסיה. אופרטיבית, המשמעות היא שגם אם כעת לא תתפתח מלחמה, סבירותה בעתיד לא תיעלם.