"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

משחק, מלחמה: רוסיה ואוקראינה לפני עימות?

,עודכן

במשך שעה ו־18 דקות נאם אתמול נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בפני שני בתי הפרלמנט הרוסי. הוא הבטיח הטבות למשפחות, שכלולים של אספקת הגז ואפילו דיבר על קנסות לפוגעים באיכות הסביבה. רק נושא אחד נעדר לחלוטין מהנאום השנתי, אבל נמצא כבר שבועות ארוכים בפי כל: ריכוז של כוחות צבא רוסיה בגבולותיה עם אוקראינה. תחילה עוד טען הקרמלין שמדובר ב"אימונים" ושתנועת הכוחות בתוך שטח רוסיה היא עניינה הפנימי. אבל כאשר כבר לפחות 150 אלף חיילים נמצאים במרחק פקודה מפלישה אל השכנה, גם טיעון האימונים נעלם מדף המסרים. מה בעצם רוצה רוסיה להשיג על ידי פעולותיה?

באופן פרדוקסלי, הסבירות למלחמה כוללת דווקא נמוכה למדי. כלכלת רוסיה אינה חווה את ימיה היפים ביותר; יש תסיסה בגלל ההתעמרות באופוזיציונר הכלוא אלכסיי נבלני; וגם צבא אוקראינה השתדרג משמעותית. לכן, כלל לא מן הנמנע שצחצוח החרבות הוא הצגה, שמטרתה לאלץ את המערב לדבר עם רוסיה בעידן ביידן. ייתכן גם שיצירת המתח ביחסי החוץ מסיחה את הדעת מבעיות הפנים. מנגד, לפני ימים אחדים פרסם המודיעין בקייב שלושה תסריטים להתפתחויות, שהסביר ביניהם הוא זה: מוסקבה תמשיך לחמם את קו העימות בין אוקראינה לבין הבדלנים ב"רפובליקות" של דונייצק ולוגנסק, עד שהבדלנים "יבקשו" מרוסיה הגנה מפני "הלאומנים האוקראינים". מוסקבה, שבאופן רשמי אינה צד לקונפליקט, לא תוכל לסרב לקריאה לעזרה מצד דוברי הרוסית - הרטוריקה האתנית כבר שימשה אותה בעבר לרמיסת החוק הבינלאומי - ותשלח לאזורי העימות "כוחות להשכנת שלום". כך תוכל רוסיה להפוך את מזרח אוקראינה לטרנסניסטריה ב' - עוד ישות מדינית קיקיונית ובלתי מוכרת בשטח מולדובה, שבה הזמן קפא מלכת, יחד עם הצבא הרוסי שתופס עמדה אסטרטגית בפאתי הבלקן. עוד שלב בסיפוח זוחל של פירוק אוקראינה יושלם בלי הכרזת מלחמה.

כוננות מוגברת. חייל אוקראיני בקו החזית  // צילום: אי.אף.פי
כוננות מוגברת. חייל אוקראיני בקו החזית // צילום: אי.אף.פי



באוקראינה, מכל מקום, נערכים גם לעימות נרחב. הנשיא וולודימיר זלנסקי, שחתם אתמול על חוק גיוס מילואים, הציע לפוטין להיפגש. "אוקראינה אינה רוצה במלחמה, אך מוכנה לקראתה", אמר זלנסקי וסיפק גם אמירה לגבי עתיד היחסים: "למרות עברן המשותף, אוקראינה ורוסיה מביטות באופן שונה אל העתיד. אנחנו זה אנחנו, אתם - זה אתם".

הדברים מחזקים את התחזית, שהשמיעה לאחרונה הקרמלינולוגית הבכירה פרופ' ליליה שבצובה: הקונפליקט באוקראינה לא ייפתר, משום שהוא נוגע ביסודות המכוננים של הממלכתיות, הן ברוסיה והן באוקראינה. רוסיה אינה יכולה לוותר על אוקראינה כי היא רואה בה חלק מ"העולם הרוסי" ואובדנה יהיה מכת מחץ לתפיסת רוסיה כמעצמה אירו־אסיאתית; ואילו אוקראינה יכולה להישאר מדינה ריבונית רק אם תשמור מרחק מרוסיה. אופרטיבית, המשמעות היא שגם אם כעת לא תתפתח מלחמה, סבירותה בעתיד לא תיעלם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

דוד ברון

עורך בכיר בחדשות ופרשן לענייני אוקראינה ורוסיה. לשעבר ראש דסק חוץ

כדאילהכיר