"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שי לימין

,עודכן

ברוך בואך לשורות הימין! ברכות לעיתונאי, הסופר, שי גולדן, שחצה את הקווים. עד לא מזמן היה גולדן חלק מן השמאל. לקורותיו האישיים, ולמעברו מן השמאל לימין, יוחדה הכתבה של נעמה לנסקי בגיליון האחרון של "שישבת" ב"ישראל היום", שכותרתה נדפסת באותיות עבות, צבועות כחול: "גירשו אותי מהמחנה שלי באלימות קשה, מבול של שנאה, ואני בתגובה זזתי עוד ועוד לימין".

יש לכבד, כמובן, את חוצי הקווים. אבל הצטרפותו של שי גולדן, יש להקדים ולומר, לא תנחית אותו באי של שלווה. הוא עוד יוטרד ויוטרד, ואנו מקווים כי הצפוי לו מעתה ואילך, בתום חציית הקווים אל הימין, לא יגרום לו לשקוע בהרהור: אולי שגה ובחר בנתיב שיכביד על חייו מעתה ואילך? מילא, החתום מטה כבר הורגל למציאות האופפת את מי שנחשף ברבים, מי שמגדיר עצמו "ימני", או חמור מכך: "תומך ביבי".

יש להניח כי בקרוב תוצג לימני החדש, שי גולדן, השאלה, ליתר דיוק, התמיהה: "גם אתה ימני? אתה לא נראה כזה, ממש לא האמנתי!". כאילו כלא גולדן את עצמו במכלאה המיועדת למיני חיים נדירים, אף שמאות אלפים, אם לא מיליונים, הביעו פעם אחר פעם בקלפיות תמיכה במפלגות הימין.

בעיני אנשי שמאל, עצם התמיכה של פלוני בנתניהו או לפחות בימין מעוררת אפוא תמיהה, ואפילו חשד. האם כבר הגיע לידיו של הימני מה שמכונה "דף המסרים" הנשלח מלשכת ראש הממשלה? כי הרי אין להניח כי הימני ניחן בעצמאות המחשבה, וברור כי מבלפור מכתיבים לו מה לומר. הכוונה ברורה: הימני יוכל להתבטא רק אחרי שישנן את דף המסרים, אחרת בשבתו באולפן תדבק לשונו לחיכו. אגב, בהזדמנות זו אבקש את אנשי נתניהו לשגר גם אלי דף מסרים. לבושתי, מעולם לא נתקלתי בו ולא שיננתי את הכתוב בו. ואל תשכחו מעתה לספק אותו בקביעות לימני החדש, שי גולדן, שמא ייוותר אילם באולפן.

הלאה: הימני, חדש או ותיק כאחד, יכול לחוש כי הוא זן מיוחד ונדיר. בתור שכזה, באולפן יצמידו לו משגיח, מישהו מן השמאל. לעיתים יביע היריב מן השמאל אי נחת מן הזיווג. אם יוזמן ימני להשתתף בשיח על ענייני דיומא, התחקירנים או התחקירניות יתורו מייד אחר מי שיישב לצידו באולפן. לעיתים קרובות אין להניח לו לפרוש יחיד מול המצלמה את משנתו. החשש, כנראה: הוא עוד עלול לפקוד על יחידות טנקים להשתלט על הלשכה, או על המעון בבלפור, לבצע הפיכה, וזאת למרות פקקי התנועה בירושלים.

ועוד על המציאות בכמה מאולפני השידור: שי גולדן, האיש שערק מן השמאל, אמנם יוזמן לשיח כדי שישמיע את דעתו החולקת על הרוב באולפן, אבל יש להזהירו: מייד לאחר שיפתח את פיו, יסתערו עליו במתקפה רטורית שאר השותפים לדיון. הוא יתקשה להשלים משפט. מנחה השיח, כפי שקורה לעיתים, יצטרף מייד ליריבי האורח הימני. והמנחה ייטוש את תפקידו שיעדו המקורי הוא להפרות את הדיון, לאפשר לכל להביע את דעתם, תוך חלוקה שווה, ככל הניתן, של זמן הדיון. אלה אך מעט מעצותינו. אנו מאחלים לשי גולדן כי לא ייתקל מעתה במציאות שתוארה כאן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר