סמוטריץ' זיהה את הוואקום

אחת הדרמות של בחירות 2021 היא ההצבעה החרדית לציונות הדתית של סמוטריץ'. התמיכה בסמוטריץ' ביישובים חרדיים מהדהדת, והיא באה באופן ישיר על חשבון המפלגות החרדיות, יהדות התורה וש"ס. בעיר החרדית ביתר עילית, למשל, זכה סמוטריץ' בכ־10% מהקולות, בעמנואל הצביעו לסמוטריץ כ־20%, שבאו כולם על חשבון התמיכה בחרדיות. ובכלל, ההערכות מדברות על 100 אלף קולות של חרדים שש"ס ויהדות התורה איבדו. מה אם כן קרה? האם החרדים הפכו פתאום לציונים? כנראה לא, אבל לדפוס ההצבעה החדש הזה יש כמה הסברים.

במרוצת שנת הקורונה, כפי שניתן היה לראות בשורה של סקרים, האמון של החרדים בנציגיהם בכנסת, בש"ס, אבל יותר מכך ביהדות התורה, נשחק. חלק מהם חשו שהנציגים לא נלחמו את מלחמותיהם ולא מנעו מהחרדים להפוך למה שהם תפסו כשעיר לעזאזל של החברה הישראלית. לצד הפוליטיקאים, גם הרבנים זוכים היום לפחות אמון, אם כי השחיקה באמון בהם קטנה הרבה יותר. עם פחות אמון בפוליטיקאים ופחות נכונות לציית לרבנים, גם דפוסי ההצבעה משתנים. אבל למה דווקא סמוטריץ'? כבר בשיא ימי משבר הקורונה, עוד לפני שריח עז של בחירות היה באוויר, סמוטריץ' זיהה את הוואקום המנהיגותי החרדי. בשורה של התבטאויות הוא יצא להגנת הציבור החרדי ואף הציע את עצמו כמי שיסייע לממשלה לטפל במשבר הקורונה המשתולל בריכוזים החרדיים. אולם, גם בימים כתיקונם, סמוטריץ' טרח להזדהות עם "עולם התורה" והציב את עצמו כפטרון נוסף לתקציבים ולהטבות לחרדים לצד מנהיגיהם. את הפירות למאמצים הללו ניתן לראות בקלפיות.

ויש עוד עניין. הציבור החרדי לגווניו מזדהה היום ברובו הגדול עם עמדות ימניות ניציות. סמוטריץ', שחבר לבן גביר, מייצג עמדות קיצון ימניות, שמנהיגי המיינסטרים החרדי לא מזדהים עימן, אבל חלקים לא מבוטלים מהציבור החרדי דווקא כן. מוקדם לנבא אם המגמה הזו תתעצם בבחירות הבאות, אבל אפשר לומר כבר עכשיו שהצבעה של חרדים למפלגות המגזר היא כבר לא המובן מאליו. בתוך אלו, מעבר של מצביעים למפלגות אחיות כמו זאת של סמוטריץ' עשוי לסמן מפנה במפת הכוח הפוליטית בישראל.

הכותב הוא מנהל מרכז לאום, דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס