מה ראית בדרך אל הקלפי, וממנה

הבחירות האלה היו הכל חוץ מהתוצאות שנפרסו מולנו החל מאתמול בלילה. זה גם לא משנה אם שמחתם או נעצבתם, קרעתם קריעה על אובדן הדמוקרטיה והמדינה, או פתחתם בקבוק שמפניה ושחררתם אנחת רווחה. הבחירות האלו היו על הדרך אל הקלפי ואל הדרך בחזרה ממנה. ולא, לא מדובר במטפורה מתוחכמת או בקלישאה חבוטה, אלא על הדרך אל הקלפי ממש, הרחובות שעברנו בדרך אליה, המדרכות שדרכנו עליהן והישראלים שנתקלנו בהם במסלול למימוש זכותנו הדמוקרטית. והם מספרים את הסיפור שלא מסופר במדגמים, בפרשנויות ובוויכוחים עם השכן והחבר שלא יודע להפסיק לדבר על "המצב" ועל מה יהיה.

הניגוד בולט וצועק. מחוץ לכיתת בית הספר האפרורית שבה הוצב הפרגוד הסתובבו אזרחים שמחים, מוכי תימהון על בתי הקפה המלאים ומסלולי הטיול עמוסי המשפחות. על המציאות שלפתע השתנתה ושחררה אותנו מריחוק, מקשיים ומתסכול של שנת מגיפה. מנגד, היה התהליך הדמוקרטי מעיק ומביך כמו הדוד הגבולי וחסר הטקט שאין ברירה אלא להזמין לליל הסדר כי אחרי הכל מדובר במשפחה ומשפחה לא בוחרים, או לפחות משתדלים לא לבחור בקצב של ארבע פעמים בשנתיים.

אזרחי המדינה הגיעו ליום הבוחר אפופי אופוריה ושכרות קלה מאדי האקונומיקה שנשפכה בניקיונות הפסח, והם גם שמחים, מאוד שמחים, ובצדק. ישראל היפה, השרירית והנועזת, זו שיודעת לפרק משבר, לצחוק בפניו של המוות ולהביס אויב גם אם הוא בלתי נראה כמו וירוס מיקרוסקופי, נתנה את אחד המופעים הגדולים בתולדותיה עם מבצע חיסונים מזהיר וזינוק מעורר השראה מבור עמוק אל פסגות שכמעט הספקנו לשכוח שבכלל קיימות. ומול זה נתגלתה במלוא כיעורה המערכת הפוליטית השבורה, ומשבר מנהיגות חסר תקדים שהכריח את האזרחים העולצים והגאים בארצם להפסיק לרקוד ולחבק את סבתא כדי ללכת ולהצביע בתקווה שלא ייאלצו לעשות זאת שוב.

וזו בשורה מצוינת, כזו שמעמידה את הרטוריקה האפוקליפטית והקודרנית באור ובפרופורציה הראויים לה. האם יש בעיות עומק חמורות? אולי. האם התרחבות קו השבר בין המגזרים השונים מדאיגה? ייתכן. האם יש פער בלתי נתפס בין מקבלי ההחלטות ובין מי שהם אמורים לייצג ולשרת? יכול להיות. ובכל זאת. העניינים דופקים, המכונה זזה קדימה, המערכות מתפקדות והווילה בג'ונגל יציבה ומשגשגת חרף הפלונטרים, הדרכים ללא המוצא והמבוי הסתום. והיא גם מושא לקנאה והערצה מהגדולות והעשירות שבמדינות העולם.

ישראל היא פלא, נסיכת גאות וגם שפל, חזקה יותר מכל חסרונותיה ומנהיגיה והיא תמשיך להיות כזו גם אחרי שתסתיים ספירת הקולות. היא איננה סך סבבי הבחירות שאזרחיה נגררים אליהם בעל כורחם ולא בבואה של פוליטיקאים מסוכסכים ומגלומנים בחליפות. והיא גם דמוקרטית וחופשית, תמיד היתה, וכרגע כל הסימנים מראים שגם תמשיך להיות. אפשר לשחרר מעט לחץ ולנוח מנבואות הזעם. תהיה עוד הזדמנות שטופת שמש לנצח או להפסיד. הקץ לא הגיע ולא יגיע גם מחר. ישראל היא היופי שכולנו ראינו בדרך אל הקלפי ובדרך ממנה.