לשבור את מעגל השעבוד

ליל הסדר הוא מהמועדים הנחגגים ביותר בלוח השנה היהודי. בסגנון ספרדי או אשכנזי, דתי או חילוני, חרדי או קיבוצי, זום או פנים אל פנים, רוב רובו של העם היהודי יושב מסביב לשולחנות הסדר.

זו הזדמנות לא רק לספר על העבר, אלא לגזור להווה ולהשליך לעתיד. המהות של ליל הסדר ושל "והגדת", היא סיפור הפיכתנו לעם. מאברהם, שנלחם על האמת שלו בין עובדי אלילים, דרך הירידה מצרימה, השעבוד והגאולה. הנרטיב של הצרה וההיחלצות ממנה, בכוחות אלוהיים, מאוד מוכר לנו מחגים אחרים. מה נשתנה בליל הסדר?

הפואנטה של פסח איננה "נחלצנו מצרה, בואו נאכל". יש בו לקח מוסרי עמוק ויוצא דופן. העם המשועבד, שיצא מעבדות לחירות, מקבל על עצמו משימה: להיות העם הנלחם נגד שעבוד באשר הוא. לאורך הדורות זכינו שמנהיגות ומנהיגים יהודים יהיו מהמובילים של המאבק במשטרים רודניים. ממרד התפוצות ומרד בר כוכבא, כנגד האימפריה הרומית, דרך עמידה בחזית מהפכות הפועלים באירופה והמהפכה הקומוניסטית ברוסיה, המלחמה בנאצים, ועד המאבק לשחרור העבדים ולשוויון זכויות לשחורים בארה"ב.

יהודים ויהודיות הבינו את המסר היטב: תפקידנו לשבור את מעגל השעבוד. כפי שבני ישראל לא קיבלו כוח על מנת לשעבד אחרים והצטוו באהבה ובמתן זכויות לגר, ליתום ולאלמנה "כי גרים הייתם בארץ מצרים... כי אתם ידעתם את נפש הגר", כך גם אנחנו מצווים לשבור את מעגל השעבוד והרמיסה של בעלי הכוח כלפי חסרי הכוח.

מדרש תנחומא על פרשת משפטים מחדד את אבחנת היסוד: "בנוהג שבעולם, מי שהוא בעל זרוע אינו רוצה לעשות דבריו במשפט, אלא מעביר על המשפט, חומס וגוזל... ונושא פנים לפני אוהביו וקרוביו, ועושה שלא כדין לשונאיו. אבל הקדוש ברוך הוא מלך מלכי המלכים, משפט אהב, אינו עושה דבריו אלא במשפט". זהו האל שגוער בבני ישראל ששרים, לאחר טביעת פרעה וחילו בים סוף: "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?".

יש דרך יהודית לקיים את הדברים מהימים ההם, בזמן הזה. להתאמץ לתקן את כל המקומות שבהם אנחנו משעבדים, כפרטים, כמשפחות וכעם. לשאול את הקושיות: האם אנחנו רואים ומכבדים את העובדות השקופות סביבנו? האם אנחנו תומכים בחיים בעוני? האם אנחנו משפילים ומבזים את החלשים וה"אחרים" במשפחות ובקהילות שלנו?

ומה לגבי "האחרים" שאינם יהודים? מה אנחנו עושים כדי להבין את נפש הגר שנולד כאן, הפלשתיני? מה עושים כדי לצמצם ולהפסיק את השליטה הצבאית והכיבוש? האם אנחנו רואים פלשתינים כברואים בצלם או כסרח עודף לשאיפות שלנו לכוח? האם אנחנו מבינים שהכוח דורש אחריות, או מנצלים אותו ללא גבולות?

פסח שמח וכשר לכולנו, כל אחת ואחד על פי דרכו!