אפי נוה: התיק נסגר, אבל מה עם הנזק ההיקפי?

האם אכן, כפי שמבשרות הכותרות, ההחלטה לסגור את תיק החקירה נגד יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר היא הישג אדיר עבורו, מול תבוסה צורבת לפרקליטות? בימים שבהם הנרטיב קובע והעובדות הן המלצה בלבד, אני מבקש לטעון שהאמת עשויה להיות הפוכה לחלוטין. במובנים רבים, מדובר בניצחון פירוס לנוה והצלחה כבירה לפרקליטות.

קול ענות החלושה שבו נסגר התיק מותיר תחושה קשה בציבור. הרושם שנותר הוא שכלפי אפי נוה התנהל מבצע מתוכנן. חשוב להבין ולהפנים, המהלך אינו קשור בהכרח רק אליו, אלא מעביר מסר חד כתער לכל מי שאיננו משתייך לאליטה השלטת, בבחינת דעו לכם: יום יבוא ותגיעו לעמדת השפעה, אולם אם לא תיישרו קו ותנהגו בדיוק כפי שמצפים מכם, אתם בדרך למטה. בדרך למטה מבחינה ציבורית, מקצועית, ותדמיתית.

נזכיר. ערב תחילת החקירה, עו"ד נוה בשיא כוחו ועוצמתו. נבחר לתפקיד היו"ר ברוב עצום של יותר מ־65% מקרב חברי לשכת עורכי הדין, יצר לשכה חזקה ועצמאית והביע קול שונה, אשר סירב לקבל תכתיבים ולהרכין ראש בפני גורמי הכוח ששלטו בכיפה לאורך עשרות שנים.

המצב הזה לא היה יכול להימשך. מבחינת המושכים בחוטים, נוה היה למקרה בוחן להמשך שליטתם הבלעדית במערכת. המסר היה חייב לעבור באופן הצלול ביותר, למען יראו וייראו. ונזכור, החקירה נוהלה על ידי מי שבאמתחתם מצויה - גם עתה - עוצמה אדירה היכולה לרסק ולשבר כל אדם; עוצמה אשר הוענקה להם מתוך אמונה שלא יעשו בה שימוש לרעה.

ואכן, נקמתם של מנהלי החקירה לא איחרה לבוא. באין מורא הדין עליהם, מתוך ידיעה שהתגבשה לאורך שנים שלא יאונה להם כל רע, יצא לדרך מהלך שהביא לסיום דרכו של אפי נוה בתודעת הציבור הישראלי. במהלך החקירה, בוצעו הפרות חוק בוטות. זכויותיו הושמו למשיסה. די אם נזכיר את הפריצה העבריינית לטלפון הנייד של נוה והסתרת הדבר מבית המשפט שהתיר את השימוש בחומרים.

מי שעד לפני רגע קט היה אורח כבוד בטרקלינים המפוארים ביותר, נרמס עד עפר, בוזה והושפל בראש חוצות וחייו נהרסו לחלוטין. החוקרים דאגו לכותרות ענק מסולפות ומבזות לצד הדלפות מגמתיות. על בנותיו הקטינות נגזר לצפות באביהן מובל אל מול עדר של מצלמות כאחרון העבריינים, והכל מתוך מטרה שאחרים לא יעזו להרים את ראשם אל מול אותה מערכת השלטת לעתיד לבוא. הייתכן שהאמונה היוקדת אך המוטעית ב"צדקת הדרך", סימאה את עיניהם של החוקרים מראות את רמיסת החוק שהם מבצעים?

אז עכשיו אני מבקש לשאול, הלזה ייקרא ניצחון? הרי מנהלי החקירה השיגו את כל מבוקשם משעה שנוה הורחק מכל מוקדי הכוח שבהם אחז, האם יושבו לו כבודו, מעמדו ותפקידיו השונים? האם מישהו מבין מקבלי ההחלטות לאורך הדרך ישלם מחיר על ההחלטות השגויות שהתקבלו ועל עינוי הדין של נוה? לא ולא. עולם כמנהגו נוהג.

אך חמורה מכך היא הצריבה התודעתית שכה הצליחה. איש לא יעלה על דעתו עתה, ולו בדוחק, להתייצב מול רשויות החקירה ולאתגר אותן, תוך שהוא יודע שהמחיר הוא השפלה, ביזוי וגזר דין כואב - מבחינה מקצועית וציבורית, כמובן - לו ולבני משפחתו.

אין לנו מערכת אחרת, וכולנו פועלים במסגרתה ומחיובים לכלליה. אך אין זה מתקבל על הדעת שמערכת אכיפת החוק תעשה שימוש בכוח העצום והרב המוענק לה, לסגירת חשבונות. הצדק האמיתי ייעשה רק במידה שנוה ישוב לתפקיד שנשדד ממנו, תוך הפרת כל כלל מקובל על ידי המערכת. כך גם יושב האמון הציבורי במערכת, החיוני כל כך לתפקודה התקין.

עו"ד גיא בוסי הוא מומחה למשפט חוקתי, מינהלי ודיני מפלגות