הבעיה של הרשתות החברתיות
מומחיות בטכנולוגיה לא מחייבת הבנה עמוקה בשוק. ההיי־טק צמח במדינות החופשיות ולא במקרה. בשוק חופשי יש מרוץ להתייעלות במטרה להקטין את שולי הרווח ולנצח בתחרות. בתעשייה המסורתית לממשלות יש משמעות גדולה יותר לעסקים. הן בנויות על הסכמי סחר בינלאומיים, על מכסות, היתרים, ביורוקרטיה וגם על השוק המקומי.
באופן מסורתי התעשיות הביטחוניות, חברות התרופות וחברות הטבק היו עם הרפובליקנים; יתר התעשיות ובעיקר החקלאות – עם הדמוקרטים. חברות הטכנולוגיה הן עניין חדש יחסית. רבים בתעשייה הזו בארה"ב ברחו מפני אובאמה ונהנו מכניסתו של הנשיא טראמפ לבית הלבן, כשהוריד את המיסוי והחזיר אותם הביתה.
אבל בתוך התחום הזה צמחו מאוד מניות הרשתות החברתיות, והחברות האלה לא שבעו נחת מטראמפ – גם הוא לא מהן. טראמפ הציע פתרון הוגן לסכסוך סביב השליטה הלא הוגנת שלהן במידע: הן צריכות להחליט אם הן פלטפורמה לשיתוף ידע של ההמונים, ואז אסור להן לצנזר מידע שלא לפי אמות מידה שוויוניות, או שהן חברות חדשות, המחויבות לתקנים של חברות מסוג זה. אילו טראמפ היה נבחר שוב, העניין הזה היה מוכרע וכוחן היה מוגבל בצורה הוגנת. כעת הן יכולות למסמס את הסוגיה ולהמשיך ליהנות מכל העולמות. זה אולי טוב להן לטווח הקצר, אבל זה רע לתחום הזה בכלל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוערן בר-טל
העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.
