"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שוני הוא לא בהכרח אפליה

,עודכן

תנועת הפמיניזם התחילה בראשית המאה ה־19 באירופה. מדובר בארגונים רבים שקמו במדינות ברחבי היבשת ובהמשך גם בצפון אמריקה ובמקומות נוספים בעולם.

רבים מייחסים את הצלחת המאבקים לשילוב נשים בעבודה, לזכות הבחירה לנשים ועוד לאותן תנועות ריאקציונריות, אך לא במקרה התנועות האלה לא קמו לפני המהפכה התעשייתית, שלא במקרה אף היא החלה באירופה קצת קודם לכן. כמו המהפכה האמריקנית, המהפכה הצרפתית והמהפכה הבולשביקית, המציאות החדשה שנוצרה עם המצאת מנוע הקיטור היא שהביאה להבשלת התנאים למהפכות החברתיות.

לפני המהפכה התעשייתית השווקים היו ריכוזיים מאוד והתבססו על חקלאות, ולכן לא היו מספיק מקומות עבודה לגברים ולנשים. באותה תקופה היה היגיון רב בכך שגברים הם אלה שיצאו לעבודות הכרייה, החקלאות והבנייה ונשים נשארו לטפל בילדים ובמשק הבית. כשנשים היו ספונות בבתיהן זכות הבחירה היתה למעשה למשק בית, באמצעות הגברים.

המציאות הזו השתנתה לא בגלל תנועות רעיוניות, אלא מכיוון שנשים יצאו לעבוד, אחרי שהמהפכה התעשייתית אפשרה את תהליך העיור ונוצרה דרישה ליותר עובדים. המהפכה הטכנולוגית בעת הזו מאפשרת את השלמת המהפכה הפמיניסטית, מכיוון שהמציאות שינתה את התפיסה החברתית ולא ההפך.

תנועות פוליטיות תמיד ידעו לרכוב על המציאות המשתנה ולייחס לעצמן את השינוי שקורה ממילא. חלק מהמניפולציה הזו היא הצגת כל שוני כאפליה. אך המציאות מורכבת יותר והעובדה שנשים משתכרות פחות מגברים לא בהכרח מעידה על אפליה. אם ננסה לכפות שוויון נצטרך לפגוע בזכות של נשים לעשות בחירות שונות, כמו להעדיף גידול ילדים על קריירה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ערן בר-טל

העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.

כדאילהכיר