אסור לחפות ולטייח עוולות ברורות | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אסור לחפות ולטייח עוולות ברורות

, עודכן

שנים של שמועות, של אמירות במסדרון, רכילויות וגם עדויות מוצקות, ואף אחד ואף אחת לא מתלוננים. מה הופך מסה מצטברת של סדר יום אובססיבי ולא תקין לרגע שבו מושם גבול שאומר "עד כאן - לא נספוג יותר את העיוות, את הכוחניות ובעיקר את השתיקה"?

שנים של סדר תרבותי שמייצר היררכיה בין עיתונאי/נשיא/שר/ראש עיר/אלוף ותיק, מוערך, מקושר, לבין עובדות צעירות, חסרות ניסיון, חסרות מעמד בגופים השונים.

לשכות רבות שאינן שונות זו מזו - בצבא, בכנסת, בממשלה וכעת גם בתקשורת - מתנהלות באופן שהדמיון ביניהן זועק לשמיים. אותו דפוס, אותה היררכיה שמייצרת כוחנות, אותה תחושה שאף אחד לא יכול עלי, אני ואפסי.

שלוש שנים מאז פועלת בפייסבוק קבוצת "נשותיו של עמנואל רוזן" - ואף אחד לא פוצה את פיו. אך כאשר "תא העיתונאיות", אותה התארגנות של נשות תקשורת מגופים שונים, המחליטות לקדם את מעמדן כעיתונאיות נשים, מתחילות לגעת בנושא ולפעול - רק אז קיבלה השמועה את הדחיפה למעשה, והתקשורת החלה לעסוק בנושא באופן נרחב ופומבי. זה כוחה של הקבוצה - החיזוק ההדדי או, במילה אחרת, לובינג.

אחת המסקנות הבולטות ממקרים דומים היא שעד שנשים לא מתאגדות ואומרות "עד כאן", הפתרון לא צץ מאליו. אותה אמירה ש"עד שלא תהיה תלונה ממש - הוא חף מפשע" נשמעה כבר במקומות שבהם האשמה הוכחה, המשפט התנהל, העדויות הסדרתיות והקשות נשמעו. ובינתיים מערכות רבות, גם מערכות תקשורת, הופכות למערכות שמחפות ומטייחות, פעמים רבות ביודעין, על עוולות ברורות כשמש הצועקות לשמיים.

אחריות, הקשבה והנעה לפתרון הן נחלתן של הנהלות מעורבות. שוויון במוקדי קבלת החלטות נשמע לפעמים כמו אמירה חלולה אבל במקרים כמו אלה, הנהלה שמורכבת באופן שוויוני מנשים ומגברים היתה לוקחת אחריות, מטפלת אחרת במקרים כאלה. במאה ה־21, שמתמודדת עם אתגרים רבים, ובהם אתגרי ניהול כוח אדם, אופי התרבות הארגונית מחייב היערכות של נציגות שוויונית.

הניהול במאה ה־21, נאמר כבר במחקר ענק של חברת מקינזי, הוא ניהול שמכיל רגשות, מגיב לצרכים של העובדות והעובדים. ארגון שחפץ חיים הוא ארגון שחייב להסתכל על הסיטואציה הכאילו נקודתית של מקרה עמנואל רוזן, ולהבין שמדובר בתרבות ארגונית של חברה חולה. נשים הן לא רק פוטנציאל להטרדה מינית. נשים הן פוטנציאל צמיחה מקצועי והון אנושי אדיר.

שימו יותר נשים בתפקידים בכירים בהנהלות, גוונו את הייצוג בדרגים הגבוהים של החברה - כל חברה - ותקבלו הנהלה מגיבה ומקצועית שתבטיח כי מקרים כמו זה של עמנואל רוזן לא יטואטאו במשך שנים ארוכות מתחת לשטיח, אלא יוקעו ו"יוקאו" באופן מהיר ויעיל, ואולי לא יקבלו לגיטימציה מלכתחילה.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת כ"ן (כוח נשים) המקדמת מנהיגות נשים בישראלטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר