"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הצביעות של תובעת בית הדין הבינלאומי

,עודכן

ההחלטה של בית הדין הבינלאומי בהאג לפתוח בחקירה נגד מדינת ישראל מאשררת את נטייתה האנטי-ישראלית של התובעת פאטו בנסודה, וזאת חרף כל הצהרותיה כי חקירתה היא "עצמאית ובלתי תלויה".

התובעת התעלמה מראיות שהוגשו בפניה על ידי גורמים ישראלים בגין פשעים בינלאומיים שביצעו ראשי ארגוני הטרור הפלשתינים מתחילת האינתיפאדה: פיגועי התאבדות, ירי שיטתי ללא אבחנה באזרחים, ירי אלפי טילים לעבר אוכלוסייה אזרחית, פשעים המוגדרים בדין הבינלאומי כרצח עם.

בעוד שסוגיית ההתנחלויות מדירה שינה מעיניה, היא לא מצאה לנכון עד היום להביא את סוגיית הכיבוש הטורקי של צפון קפריסין אפילו לשלב "הבדיקה המקדמית", למרות שהוגשו לה עשרות תלונות בנושא, ולמרות שקפריסין חברה בחוקת רומא מיום כניסתה לתוקף, בתחילת שנות ה-2000, ו"פלשתין" הצטרפה לחוקת רומא רק ב-2015.

ואולי חמור מהכל, בנסודה התנערה מלחקור את הפשעים החמורים שהתבצעו ומתבצעים עד היום ברחבי העולם, כמו בסוריה, בתימן, ובמקומות אחרים. נכון, סוריה אינה חברה בחוקת רומא, אף אלפי הג'יהדיסטים שהתכנסו בה מכלל מדינות העולם החברות בחוקת רומא ללא ספק מצויים היו תחת סמכותה. כך גם תימן. אבל רצח עם, עריפת ראשים, מעשי חטיפה ואונס, משטר האימה של דאעש בסוריה ומשטר האימה של חיזבאללה בתימן – אלה אינם חשובים כמו חזרת אנשי הרובע היהודי לביתם בירושלים.

כמי שהיו הראשונים לפעול אל מול בית הדין ולהגיש תלונות על פשעי מלחמה בו, ראינו זאת לאורך כל הדרך. בעוד שאנו זכינו להתעלמות צורמת ובוטה מכל תלונה שהגשנו, חמורה ככל שתהיה, התובעת בנסודה קיימה מפגשים עם ארגוני "זכויות אדם" פרו פלשתיניים.

אנשי הרשות הפלשתינית זכו אצלה לחסינות מוחלטת. יתירה מכך, בעוד שתלונתנו כנגד אחריותו של אבו מאזן לירי טילים של אנשי הפת"ח שתחת אחריותו על אזרחית בצוק איתן תלויה ועומדת אצלה – היא קיימה עמו פגישה מצולמת. בעוד שתלותנו כנגד אבו מאזן בגין מדיניות התשלומים למחבלים מוגשת בשם משפחות של ילדים שנרצחו - ניהלה בנסודה דין ודברים עם בכירי הרשות. הישמע שתובע ייפגש עם אדם כנגדו תלויה ועומדת תלונה כדי לשוחח עמו על תיק החקירה?!

ההטיה של התובעת נמשכה גם בבקשה שהגישה לבית הדין, לאשר ש"פלשתין" היא מדינה חברה: הבקשה אימצה לחלוטין נרטיב פלשתיני לסכסוך הישראלי-פלשתיני, היא נשענה על החלטות שנויות במחלוקת של גופים פוליטיים כמו מועצת זכויות האדם של האו"ם, ועל החלטות של עצרת האומות הנשענות על רוב אוטומטי.

הפניה הפלשתינית באה לשרת אינטרסים פוליטיים ברורים. לא בכדי ביקשו הפלשתינים לחקור את אירועי מבצע "צוק איתן" יום לאחר חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים – כדי שבית הדין יחקור את התוצאה, אך לא את הסיבה, למבצע "שובו אחים". ובית הדין נעתר להם. ולא בכדי החלטת בית הדין לאשרר לתובעת לפתוח בחקירה המתינה עד להחלפת הממשל בארה"ב. לא הייתה זו יד המקרה, הייתה זו ידו הארוכה של טראמפ אשר איימה על בית הדין בסנקציות ובאיסור כניסה לארה"ב, וידו המושטת לשלום של ביידן שמבטלת צעדים אלה.

מדינת ישראל חייבת לחוקק חוק שיגן על חיילי צה"ל ועל מקבלי ההחלטות, בדומה לחקיקה שאותה האמריקאים מיהרו לחוקק כבר בשנת 2002. "חוק הפלישה להאג" ימנע שיתוף פעולה עם בית הדין שאינו מאושר על ידי גורם רשמי ויביא לסיכול כל חקירה שלו. מדינת ישראל צריכה להרחיב את המנגנון שהוקם, אליו יוכלו ישראלים לפנות ולברר את הסיכונים הצפויים להם בעת שהותם בחו"ל, ואשר יערוך את הבדיקות הנדרשות עבורם.

כלפי חוץ, מדינת ישראל חייבת לפעול יחד עם הממשל האמריקאי החדש. בנושא זה, האמריקאים מצויים תחת אותו סיכון, לאחר שבית הדין הודיע על כוונתו לחקור "פשעי מלחמה" אמריקאים באפגניסטן. מדינת ישראל צריכה תוך שיתוף פעולה בינלאומי עם מדינות אחרות, לנקוט במדיניות תקיפה כלפי מדינה שתשתף פעולה עם בית הדין. הקרב המאסף למנוע חקירה הגיע לסופו הצפוי. עתה, החלה המערכה המכרעת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ניצנה דרשן-לייטנר

הכותבת היא נשיאת ארגון שורת הדין, הנלחם משפטית וכלכלית בטרור

כדאילהכיר