"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למען החזרה לשגרה: להתאפק ולוותר על המסיבות

,עודכן

עוד קצת סבלנות, זה מה שדרוש עכשיו. עברנו שנה באמת קשה, ללא ספק, ועכשיו יש סיכוי טוב מאוד שהרע מאחורינו. מספר החולים קשה יורד, מספר המאומתים יורד בעיקר באוכלוסיות המחוסנות, כך שאנחנו בדרך הנכונה. אך אם לא ניזהר פורים יכול להוות נקודת שבירה למגמה חיובית זו. הציבור צמא לחגוג אחרי שנה כל כך קשה, אך דווקא חגיגות אלו בפורים יכולות להמיט אסון עלינו. אם הצעירים הלא מחוסנים ייצאו לחגוג בהתקהלויות במקומות סגורים, שוב נראה את התפרצות התחלואה ועלייה במאומתים ובחולים קשה. העובדה שמקובל בפורים לערוך מסיבות רחבות היקף עם מספר רב של צעירים היא מתכון לאסון.

כשמסתכלים על שיעורי החיסונים בקרב קבוצות הגיל השונות אפשר להבין עד כמה הסכנה בפורים גדולה. על פי דיווחי משרד הבריאות, מעל גיל 70 כ־92% מהאוכלוסייה קיבלו חיסון ראשון, וכ־84% מהאוכלוסייה קיבלו חיסון שני, קבוצה זו יכולה לצאת לחגוג, הסיכויים שלהם להידבק נמוכים ולאחר קבלת החיסון השני הסיכון ירד אף יותר.

אך לא הם אלו שרוצים לצאת לבלות. בקרב בני ה־20 עד 40 שיעורי המחוסנים בחיסון ראשון הם כ־60% ובחיסון שני רק 28% מחוסנים. בתקופה של חמשת השבועות לאחר קבלת חיסון ראשון ועד בניית החיסון בגוף שבועיים לאחר החיסון השני, עדיין אנחנו חשופים להדבקה, אנחנו בהחלט לא משוחררים מהסיכון להידבק. כך שבעצם היום הרוב הגדול של ציבור הצעירים עד גיל 40 אינו מחוסן. אין ספק שהיציאה למסיבות ולאירועים רבי משתתפים בקבוצת גיל זו תביא להתפשטות הקורונה ולעלייה בתחלואה ובתחלואה הקשה. אף על פי שהצעירים חושבים שהם אינם בסיכון, הם רחוקים מלהיות מוגנים, אולי הסיכון שלהם לתחלואה קשה הוא נמוך מאשר בקרב המבוגרים יותר, אך הוא קיים, ואולי אף עלה אם כניסת המוטציה הבריטית. בכל יום אנו שומעים על אנשים צעירים שנפטרו מהמחלה או חולים קשה. אלו אינם סתם דברי הפחדה כפי שיש הנוהגים לציין, אלו הנתונים האמיתיים וזהו המצב נכון לעכשיו.

עלייה בתחלואה בעקבות חגיגות פורים תביא לדרישת אנשי בריאות הציבור לעצור את חזרת תלמידי חטיבות הביניים ללימודים ולעצור את התוכניות לפתיחת המשק ואירועי התרבות.

איננו רוצים לחזור לסגרים שכבר כולנו סבלנו מהם כל כך, אז אנא, ותרו על חגיגות פורים השנה וכך יגדל הסיכוי שנוכל לפחות את פסח לחגוג בחיק המשפחה המורחבת. ניתן למצוא דרכים לחגוג ולהתחפש ללא התקהלות ובאוויר הפתוח, תהיו יצירתיים התחפשו וצאו לבלות בקבוצות קטנות בחוץ, זו גם דרך טובה לבילוי.

נקודת זמן רגישה

שוב, אנחנו נמצאים בנקודת זמן רגישה מאוד, מצד אחד ללא אירועי הדבקה משמעותיים נוכל להמשיך בירידה בתחלואה הקשה ובמספר המאומתים שכבר החלה וניתן יהיה להמשיך בפתיחת המשק וחזרת הילדים לבתי הספר. חזרת הילדים לבית הספר מהווה מקור הדבקה מסוים, במיוחד כאשר הילדים אשר אינם מחוסנים, חוזרים הביתה ומדביקים את הוריהם אשר גם הם אינם מחוסנים. הם מהווים את המאגר של אנשים אשר חולים בקורונה ומדביקים אחרים בעבודה באירועים ובמסיבות, וכך לא מסתיים מעגל ההדבקה. לשבירת מעגל ההדבקה יש צורך שכל הצעירים גם יחוסנו ולא רק המבוגרים. סוף שבוע אחד ללא מסיבות שווה את ההשקעה למען חזרתנו לחיים הנורמליים שפעם היו לנו.

הכותבת מכהנת בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת חיפה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אורנה בראון-אפל

מרצה בבית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה

כדאילהכיר