"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - רוצו להתחסן

,עודכן

יקורי במחלקות הקורונה בבתי החולים השרון בפתח תקווה, שיבא בתל השומר ולניאדו בנתניה, נחשפתי לנתון מדאיג ביותר. כל המאושפזים שם היו צעירים יחסית שטרם התחסנו. בצער יצאתי, אחרי שראיתי את סבלם. כמה דקות לאחר מכן נתבשרתי על פטירתו של חבר ילדותי, אדם בריא, ללא שום מחלות רקע. בבוקר התקשה לנשום, בשעה 17:00 ירד שתי קומות מדירתו אל האמבולנס שפינה אותו לבית החולים. בשעה 02:00 לפנות בוקר הוא כבר לא היה איתנו, איננו.

ביקורים אלו ובשורה זו הביאו אותי לפנייה זו - רוצו להתחסן.

זכינו, והביא הקב"ה לידינו אפשרות חיסון, אך עדיין רבים המתלבטים אם על פי ההלכה יש חובה להתחסן נגד נגיף הקורונה.

על פי חוות דעת הרופאים הבכירים בישראל ובעולם כולו, החיסון הוא המענה לנגיף. יודגש - הסכנה מן המחלה היא ודאית. הסיכונים מהחיסון הם ספק, ועמדתם היא חד־משמעית שחובה להתחסן, אלא אם כן רופאו מורה לו אישית אחרת.

אני תוהה מי נתן לגורמים מסוימים את העוז לשחק בחיי אדם. כיצד יכולים אנשים חסרי אחריות לנסות לערער אחר דבר שכה מוכח קבל עם שהוא מסייע ומציל חיים. לצערי, התופעה הזו של שבירת מוסכמות אינה אופיינית רק לעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה, ואנו מוצאים אותה בתחומים נוספים. אותם אלו שפועלים בכל אונם למנוע את החיסון מאנשים, אינם נושאים באחריות כלפי כל הציבור. הם מסתתרים סביב מעטה של זכויות ומתעלמים מכך שבכך הם פוגעים בזולתם.

חובת האדם להישמר ולהיזהר אינה ניתנת לבחירה. אסור לאדם חס וחלילה להזיק לגופו, וכל שכן לזולתו. מי שלא מתחסן לא רק שהוא עלול להיפגע בעצמו, אלא בעיקר - עלול לפגוע בזולתו. כבר לפני שנה הבהרתי שיותר ממה שחייב אדם לשמור על עצמו שלא יינזק, הוא חייב להישמר שלא להזיק את זולתו, הן נזק גופני והן נזק רוחני.

שמירה על בריאות נכונה היא אתגר שייתן לנו את היכולת למלא את חובותינו בעולם בעל תוכן משמעותי. האחריות לדאוג לאדם לרפואת עצמו היא קודם כל חובה המוטלת עליו.

הרפואה מבחינה עד כמה יש לרוחו של האדם השפעה על תהליך ההבראה שלו. מערכת חיסון של מי שרוחו בריאה והוא אופטימי חזקה יותר, ואין ספק בכך שבריאותו הפיזית תלויה בבריאותו הנפשית. חולשה רוחנית עלולה לגרום לנזקים גופניים רבים.

התקווה וכוח הרצון הם מענה למחלות רבות. אחת ממצוות התורה היא ביקור חולים. המשמעות של מצווה זו אינה לדרוש בשלומו, אלא בעיקר מלשון ביקורת, לבדוק מהם הצרכים שלו, מה חסר לו ומה חשוב לו. בריאות טובה דואגת גם לגוף וגם לנשמה. מי שמערער אחר החיסונים מחליש את יכולת העמידה של הציבור, וחבל. ציווי התורה של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" כולל גם את החובה לרפואה מונעת, והחיסון הקיים מסייע לכך.

לדעתי, מי שלא מקיים ציווי זה הרי הוא בגדר של כופר בטובה שהקב"ה העניק לעולמו ונתן לנו בסיעתא דשמייא אפשרות לצאת ממיצר זה ומנגיף הקורונה.

הכותב הוא הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר