"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בלינקן חשף את הכשל הישראלי בגולן

,עודכן

מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן הדאיג רבים כשרמז לפני ימים אחדים ששאלת הריבונות הישראלית על הגולן עדיין פתוחה, אבל האמת היא שבלינקן עשה עימנו חסד גדול כשהציב מול פנינו מראה. מבלי לומר זאת במפורש, בלינקן חשף את הבטן הרכה של ישראל בגולן: ההתיישבות הכה דלילה שם.

עתידו של הגולן, שבלינקן מחשיב רק את ערכו הביטחוני בעבורנו, לא יוכרע בצ'ארטרים ובמניפסטים מדיניים של נשיאים אוהדים כטראמפ, וגם לא בהצהרות מסויגות של מזכירי מדינה אמריקנים מבית המדרש של אובאמה וביידן. כמו בירושלים ובחלקים מיו"ש, שם יוכרע המאבק בזכות מאסה של התיישבות יהודית, גם בגולן - ההתיישבות היא שתעשה את ההבדל ולא הדיבור. אלא שממשלות ישראל לדורותיהן, גם אלה של נתניהו, הזניחו את מעשה ההתיישבות שם.

הגולן שיהודים ישבו בו מאז ומקדם, שאין בו כל בעיה דמוגרפית ושנחוץ כל כך לביטחון המדינה, נותר דליל אוכלוסייה יהודית והפך להחמצה התיישבותית וציונית. לאורך 53 שנה נטענו בו רק 25 אלף יהודים, "יבול" התיישבותי דל להעציב. פחות מעשרה אחוזים מאשר בשטחי ירושלים המשוחררת; פחות מחמישה אחוזים מאשר בחבלי יו"ש. בגוש בנימין בלבד חיה כיום אוכלוסייה יהודית שגדולה פי ארבע מזו שיישבנו בגולן, ובגוש אריאל אלקנה - פי שלושה. גם אם משווים את קצב הגידול של האוכלוסייה בגולן לקצב הגידול בערי הפריפריה של ישראל, הפער בולט לעין. בפרק הזמן שבו ישראל יישבה בגולן 25 אלף נפש, ערים כנהריה וקריית גת גדלו כל אחת בכ־23 אלף נפש בעוד אילת גדלה בכ־40 אלף נפש.

הגולן, על ההתיישבות המפוארת אך המצומצמת שבו, הפך לחלק מן ההוויה הישראלית בעיקר בשל נופיו, מפעלי התיירות והחקלאות שבו וכמובן ההיסטוריה היהודית וחשיבותו הביטחונית. השורשים התודעתיים שלנו שם אינם מליצה. רבים רואים בגולן חלק ממרכיב הישראליות שלהם, אך כל עוד לא ניטעה בו התיישבות מאסיבית של מאות אלפי תושבים, כזאת שתוריד מעל הפרק כל דיבור על מסירתו בעתיד לסוריה - יבואו בעתיד עוד מדינאים זרים ויסבירו לנו את מה שבלינקן הסביר לנו לפני ימים אחדים: כרגע הגולן לא על הפרק, אבל בעתיד, כשהמצב בסוריה ישתנה, תצטרכו לשוב ולדבר עם הסורים על עתיד הגולן.

יש לנו בגולן שורשים היסטוריים מפוארים. הוא רווי בשרידי גבורה וממלכות יהודיות, מימי דוד, דרך ימי בית שני, קרב הגבורה בגמלא ותקופת התלמוד. גם קורותיו בדורות האחרונים משחקים לטובתנו: הגולן נמסר למנדט צרפתי על פי הסכם חלוקה קולוניאליסטי וסוריה שהפכה לעצמאית רק ב־1946 החזיקה בו (0.5 אחוז משטחה) שני עשורים בלבד. הדיקטטורים מדמשק הפכו אותו לכן זינוק בניסיונם לכבוש ולחסל את ישראל. הם הפגיזו את היישובים הישראליים לאורך הגבול, פגעו בדייגי הכנרת, ניסו להטות את מימיה והפכו את החיים הישראליים למרגלות הגולן לגיהינום נוסח עוטף עזה. במלחמת ששת הימים הגולן נכבש במלחמת מגן מוצדקת, ובגין סיפח אותו ב־1981. אנחנו כשלנו כשלא השכלנו ליצור שם מאסה של התיישבות בלתי הפיכה. עדיין לא מאוחר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר