"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איפה הילד

,עודכן

נולדת אישה. ולאישה יש רחם. ורחם, הוא אמור להתמלא, זה משהו בטבע, בגוף, באידיאה. בעצב תלדי בנים, ילדים זה שמחה, בן לו היה לי, ואם אין מתה אנוכי.

החברה הישראלית מקדשת ילודה. אם אין לך ילדים את פגומה, מקוללת, כנראה עשית משהו לא בסדר. לפעמים יסתכלו עלייך כמסכנה, אומללה, ההיא שתזדקן לבד. יהיו מי שידחקו בך לעשות ילד ומהר, לפחות תקפיאי ביציות, אחר כך תצטערי.

הרחם של נשים יהודיות הוא בכלל חלק ממאבק דמוגרפי. עם קטן, מוקף אויבים, חייבים כמה שיותר מאיתנו. גם התקשורת שותפה לשיח המהלל והמשתפך על יולדות: עיתונים לעולם יראיינו כוכבניות שילדו והן מצידן תטענה שהאימהות שינתה את חייהן, זה תמיד יעורר בהן רגשות שהן לא ידעו שקיימים אצלן קודם ובדרך כלל גם יופיע תיאור מרגש של עד כמה הקריירה הפכה, במחי לידה, לא חשובה אל מול הפלא הגדול שהתחולל בדמות ילד.

הרעיון שלאישה אין ילדים מבחירה מערער סדרי עולם של המון אנשים שמאמינים שנשים חייבות להיות, בראש ובראשונה, אימהות. זה בלתי נתפס בעיניהם שיש נשים שמבחינתן להיות אמא זאת לא שאיפה ולא גולת הכותרת של חייהן. נשים כאלו מאיימות על גברים, הן כופרות בתפקידים המסורתיים שהחברה ייעדה להן. בכל ערב שבת יש מי שמזכיר לנשים מהו סט הערכים שהופכים אישה למושלמת, אשת חיל היא גם נאמנה וגם דואגת לכלכלת הבית וגם חכמה וגם יראת שמיים וכמובן־כמובן, כי אי אפשר בלי, היא "צופייה הליכות ביתה".

ולכן הפוסט שפרסם השבוע ד"ר אבישי בן חיים ובו הזכיר את עובדת היותה של מרב מיכאלי אישה ללא ילדים הוא אינו עניין של מה בכך. למרות טענתו שחלילה אין בדבר כדי לפגוע, הרי שעצם אזכור מצבה המשפחתי של מיכאלי הוא סוג של כתב אישום. אישה ללא ילדים במדינה שבה מדיניות המימון הציבורי של טיפולי פוריות היא מהנדיבות בעולם ובאתוס שלה קיים פרס ילודה לאימהות לעשרה ילדים ויותר הוא סימון, אות קין. האישה הזאת לא ראויה לאמונכם, היא לא אמא.

היא יכולה להיות ישרה, הגונה ואוהבת אדם. היא גם יכולה להוכיח את עצמה כפרלמנטרית מצוינת, זה לא משנה. כל עוד היא בחרה לא להיות אמא היא חשודה מיידית. אם היא ויתרה על הזכות הזאת כנראה משהו אצלה לא בסדר.

יש עשרות פוליטיקאים שהם הורים ואין לי שום עניין שייצגו אותי. להורות שלהם מתווספות עוד עשרות תכונות מגונות. שקרנים, אינטרסנטים, אנשים שהדבר היחיד שמנחה אותם זה אגו. יש אפילו פוליטיקאי בכיר מאוד שעובדת היותו הורה לא משכיחה לרגע את העובדה שהוא ניצב בפני שלושה כתבי אישום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר