"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אחרי הכל - השמיים הם של כולם

,עודכן

ההחלטה החשובה ביותר של ממשלת נתניהו השלישית עד כה היא אישור הסכם "שמיים פתוחים", ובכלל זה הסכמתה לממן שיעור גבוה יותר מעלויות האבטחה של אל על לעומת התוכנית המקורית. אבל דווקא רגע אחרי סיום השביתה ראוי להביט בימים האחרונים בנתב"ג, כאשר הנהלת חברת אל על ועובדיה החליטו שוב לחסום את שער הכניסה המרכזי לארץ והפכו במזיד את הציבור הישראלי, אך גם את התיירים שהיו אמורים להיכנס ולצאת, לבני ערובה.

החלטתה של אל על לנקוט שביתה - ולא בפעם הראשונה - היתה תגובה פבלובית צפויה. החיבור של הנהלת החברה עם ההסתדרות במסגרת מאבק זה היה צפוי אף יותר. השביתה היא הנשק הקל ביותר נגד הממשלה, אך הקשה ביותר לציבור, שכן עובדי החברה ניצלו ציבור שלם שאמור ליהנות מפירות השמיים הפתוחים, ולא לסבול מהם.

אל על נחשבה במשך שנים לחברת התעופה הלאומית שלנו. היא זכתה להגנה ולהטבות מטעם המדינה גם כשזה בא על חשבון הציבור בישראל. והציבור בישראל שילם על כך לא מעט, כמו על רוב התוצרת של החברות המונופוליסטיות שנשלטו על ידי ההסתדרות. עם האצת תהליך הגלובליזציה היתה אל על אמורה לעבור שינויים ולהתאים את עצמה למציאות החדשה שנוצרה בעולם המערבי, וגם בישראל, אך הנהלת החברה, כך נדמה, לא עשתה זאת. במשך שנים היא הביטה כיצד הרגלי הצריכה, התיירות והנסיעות של הישראלים משתנים; היא ראתה כיצד בלחיצת כפתור אתה עשוי למצוא את עצמך בקצהו השני של העולם במחירים אטרקטיביים; היא ראתה מה קרה לחברות שלא השכילו להבין את המציאות המשתנה, כגון חברת מאלב ההונגרית - אבל בכל המקרים דומה שעמדה מלכת ולא הכינה עצמה מספיק לעידן החדש.

מי ששמע את דוברי החברה בימים האחרונים היה עלול לקבל את הרושם המוטעה כי ממשלת ישראל כולה התנכלה לה שלא בצדק. ואולם הסכם שמיים פתוחים נדון כבר כמה שנים, וניתנה האפשרות לחברה להבין את השינויים ולהתרגל אליהם. היא לא עשתה זאת, ומי ששילם את המחיר הכבד הוא, כאמור, הציבור הישראלי, ובעיק הנוסעים שנתקעו בנתב"ג.

במהלך אישור הסכם שמיים פתוחים בממשלה הפגינו עובדי חברות התעופה ונשאו, בין השאר, שלט המבטא למעשה את רחשי הציבור שעל גבו שבתו: "העם דורש צדק אווירי". הם צודקים. העם אכן דורש צדק אווירי שבו הוא משלם מחירים הוגנים. הוא מביט בצעדים שננקטו בשוק הסלולר והכבלים והוא מבין שצדק אווירי יבוא לידי ביטוי עת הסכם שמיים פתוחים יגיע לידי יישום.

גם לאחר סיום השביתה וההסכמות שאליהן הגיעו משרד האוצר וההסתדרות, ידרוש יישום שמיים פתוחים סבלנות רבה. למרבה המזל, ובעיקר השכל הישר, השביתה לא נמשכה זמן רב מדי. צריך לזכור כי כדי שניהנה מפירותיו של ההסכם המבורך, עלינו לתת גיבוי מלא לשר התחבורה ישראל כץ, שחתר ליישומו, ולממשלה כולה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלי ורד חזן

מנהל אגף ההסברה וקשרי חוץ של הליכוד

כדאילהכיר