"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מקץ 19 שנים: דניאל פרל

,עודכן

רציחתו של העיתונאי דניאל פרל בעיר קראצ'י בפקיסטן ב־2002 זעזעה את העולם. לא, זו אינה רק שגרת לשון. רצח של אדם חף מפשע אמור לזעזע. כל שכן, כאשר נחשפים פרטי המעשה הנורא: טרוריסטים מוסלמים ערפו את ראשו של דניאל פרל. הוא שהה בפקיסטן כדי לדווח לעיתון האמריקני החשוב "וול־סטריט ג'ורנל" על ארגוני טרור, ובראשם אל־קאעידה.

ולפני ימים אחדים, רוצחו של פרל, חאליד עומר שייח', יצא לחופשי בתום 18 שנות הליכים משפטיים שנסתיימו בשבוע שעבר. לפני כשבועיים הגיש הרוצח לבית המשפט העליון בפקיסטן מכתב, שבו הודה כי היה לו חלק משני במעשה הרצח.

רציחתו של פרל, כנראה בידי חוליה של ארבעה, אמורה להיזכר כציון דרך אדום בנתיב מעשי הטרור בעולם. אמנם רצח של יחיד, אבל ראוי להציבו בשלישייה הפותחת של מעשי זוועה, כה זכורים למרבה הצער, שיונצחו כאשר ייכתבו דברי ימי הטרור. וזו השלישייה, לפי זמני ביצועיה: רצח הספורטאים במינכן, ספטמבר 1972. הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק, ספטמבר 2001. ורצח פרל ב־2002. מחר, 1 בפברואר, ימלאו 19 שנים לקטילתו.

הבולטות של נסיבות הרצח היא שמציבה את הקורבן כחוליה כה יוצאת דופן בשרשרת הטרור האסלאמי. לעולם לא תישכח זעקתו של דניאל פרל, דקות לפני שהרוצח חאליד עומר שייח' הניף את המאכלת על צווארו: "אני יהודי־אמריקני!... איננו יכולים להיות בטוחים כל עוד ממשלתנו (האמריקנית) ממשיכה לנקוט את המדיניות שהיא נוקטת, ואנחנו, אזרחי ארה"ב, מניחים לה לעשות זאת". תוך שהוא סופג מכות ועינויים אחרים, חזר וזעק דניאל עד שהונפה המאכלת ונערף ראשו. כך יצאה נשמתו.

כדי שלא יישכחו ולא יימחקו נסיבות הירצחו, נחקק שמו במיאמי, פלורידה, על קיר המנציח את השואה. משוואה מצמררת, יחיד וששת המיליונים בשני צדדיה. בהרצליה קרוי המכון לעיתונות על שמו של דניאל פרל. הרי הרצח לא רק קטל אדם, אלא בעיני קהיליית העיתונות החופשית בעולם, בוצע מעשה הטרור הרצחני כצעד שנועד לפגוע בחופש העיתונות.

הרוצח, כאמור, יצא לחופשי. זעקתו, מילותיו האחרונות של דניאל פרל, היו ועודן ציווי, אפילו הוראה, לארה"ב. הממשל החדש בוושינגטון אמנם מוחה עתה על זיכוי הרוצח. בזמנו, מייד לאחר המעשה קצב הממשל פרס של מיליוני דולרים לכל מי שיביא ללכידת הרוצח. אבל ההיגיון, לפחות של הח"מ, אומר זאת: מי ייתן והביון האמריקני יאתר את הרוצח שיבוא על עונשו, וגם בית המשפט העליון בפקיסטן יפסוק מעתה ואילך מוות למבצעי טרור. ורוצחו של פרל, אם יילכד, לא ייענש במאכלת על צוואר. די בקליע אחד של אקדח.

מילותיו האחרונות של דניאל פרל צריכות להדהד עתה גם בבית הלבן, שבו החל לכהן הנשיא ביידן. עקב שחרור הרוצח בפקיסטן כדאי להזכיר לנשיא החדש את החלטתו של אחד מקודמיו, הנשיא אובאמה, שהורה על קטילת מנהיג אל־קאעידה, אוסאמה בן לאדן, על ידי חיילי קומנדו. כן יאבדו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר