"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא מסע נקמה, אלא אכיפה מתבקשת

,עודכן

"מסע נקמה", "הפכתם את החרדים לפורעים ואלימים", "איבדתם את זה", "בושה" ו"ליל הבדולח" היו רק חלק קטן מדברי הזעם שהפנו ביום שישי אנשי תקשורת ופוליטיקאים במגזר החרדי כלפי המשטרה, בעקבות האירועים האלימים בין שוטרים לבין חלק מחסידי ויז'ניץ־מרכז בבני ברק.

האמת? לא מפתיע. זו לא הפעם הראשונה במשבר הקורונה ובכלל שבהיעדר משילות ממשלתית וציבורית, המשטרה היא הכותל המערבי של הציבור לפריקת תסכולו. אף אחד, גם לא אלוהים, לא נתן לשום מגזר או קבוצה רישיון להפר את ההנחיות ולסכן חיים של אנשים אחרים.

בני ברק אינה המקום היחיד שבו הותקפו שוטרים שבאו לאכוף את החוק והסדר, אבל התקרית בליל חמישי צריכה לשמש תמרור אזהרה. הספורט הלאומי שבו רואים בשוטרים האשמים היחידים בכל חוליי החברה, ותוקפים אותם פיזית ומילולית בגיבוי פוליטיקאים מכל הקשת הפוליטית, חייב להיפסק. לא אחת נדמה שהבעיה אינה עם ציבור כזה או אחר - אלא עם מנהיגי ציבור שבוחרים להעלים עין ולשתוק ובכך מעודדים את הפורענות.

המשטרה לא יצאה למסע נקמה - לא בבני ברק ולא במקומות אחרים. בבני ברק השוטרים ביצעו את שנדרש מהם כלפי אספסוף מפר חוק וסדר שאינו רואה את עצמו חלק מהערבות ההדדית, מתעלם מהסכנות, מצפצף על ההנחיות ואינו פוחד מקנסות. דמוקרטיה חפצת חיים חייבת לגבות את אוכפי החוק ולהוקיע את מפריו.

ביטחון הציבור יגבר וההרתעה תוחזר לשוטרים, רק אם יידע כל מי שבוחר להתעמת עם השוטרים שמדובר באקט שאינו משתלם. מהשוטרים נדרש אמנם להפעיל כוח מידתי בלבד, אך המקום לטפל בהפעלת כוח חריג מצידם לא צריך להיעשות על ידי פוליטיקאים בוועדות בכנסת כפי שנעשה לא אחת בכנסת הנוכחית.

מאז תחילת הקורונה נבדקו במסופי המשטרה קרוב ל־2 מיליון איש. מדובר במספר מפגשים אדיר בין שוטרים לאזרחים. במשטרה מבינים שהציבור כבר עייף. מסגר לסגר נרשמת ירידה בדיווחים של אזרחים על הפרת הנחיות, והפגיעה בלגיטימציה של האכיפה גרמה לרשויות שונות שלא להפעיל את סמכותן. הנטל - כמו תמיד - נותר על כתפי השוטרים. יכול להיות שישראל אכן תהיה המדינה הראשונה שתצא ממשבר הקורונה, אבל מי שחושב שהדבר יתאפשר אך רק באמצעות אכיפה - ממשיך לטעות ולהטעות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

איציק סבן

כתב משטרה

כתב "ישראל היום" לענייני משטרה מאז שנת 2008. התחיל את דרכו בתקשורת ב-1993. את דרכו החל ב"מעריב" ככתב בשפלה, ולאחר מכן שימש כתב צבאי ורכז כתבים. בשנת 2001 עבר ל"ידיעות אחרונות", שם שימש כתב באזור לכיש ורצועת עזה, ולאחר מכן כתב משטרה. בשנת 2004, בעת שסיקר פיגוע שבו נרצחו שלושה חיילים בהתנחלות ״מורג״ שבגוש קטיף, נפצע סבן ברגלו מאש שנורתה על ידי מחבל שהסתתר בקרבת מקום. כתוצאה מהירי רוסקה ירכו הימנית, והוא נותר חשוף על הקרקע וזעק לעזרה. תת-אלוף במיל׳ שמואל זכאי, שהיה באותה עת מפקד אוגדת עזה, היה זה שפינה אותו למחסה בקרבת מקום. לאחר שטופל במקום, פונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים סורוקה שבבאר שבע. בבית החולים נותחה רגלו הימנית של סבן, והוא נותר נכה ברגלו. עם זאת, כעבור כחצי שנה של החלמה בביתו, שב סבן לסקר את ההתנתקות מגוש קטיף.

כדאילהכיר