"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כשההגמוניה דרשה "כנסו בחרדים"

,עודכן

אירועי ליל תשעה בשבט תשפ"א בבני ברק עשויים להיכנס לזיכרון הקולקטיבי כאחד מרגעי השפל הגדולים ביחסי חרדים־ישראליות, הכי קרוב (ועדיין רחוק מאוד מאוד מאוד ברוך השם) למלחמת אחים. החל מההתנהגות וההתנפלות המבהילה והאנטי־יהודית של קבוצת החרדים הקיצוניים ועד תגובת המשטרה, שהגיבה במעין ענישה קולקטיבית־חינוכית לתושבי בני ברק כולה.

ההתנגשות שברה רגע עדין מאוד ומיוחד, שבו ראינו פתאום איך מתפתח גל נדיר של חשבון נפש וביקורת עצמית פנימית בתוך החברה החרדית. הרגע הזה נשבר והגל הזה התנפץ עם קולות רימוני ההלם בלב בני ברק, והדוברים החרדים המתונים חזרו והתכנסו בתוך עצמם ויצאו להגנת החברה המותקפת שלהם. עוד יהיה צריך לדון באירוע השיא הזה שבו בני ברק - תל אביב של החרדים - הפכה פתאום למאה שערים הקיצונית. איך הגענו לכך שבעיר ללא הפסקה של החרדים פתאום ראינו תמונות שמעולם לא נראו בה בעבר.

את הדיון הזה אי אפשר לנהל בלי לדבר על חלקה של ההגמוניה התקשורתית בליבוי היצרים ובדחיפה לעימות. השבוע האחרון היה שיעור אזרחות מעולה על כוחה של ההגמוניה התקשורתית להוביל תהליכים דרמטיים בחברה הישראלית ולקרוע אותה. הימים שלפני ההתנגשות עמדו בסימן דחיפה של התקשורת המרכזית את המשטרה להיכנס כבר בחרדים. אם אנחנו רוצים להבין את האירוע, אי אפשר להדחיק את הקשר בין מסע הליבוי בתקשורת שתבע מהמשטרה להיכנס בחרדים לבין העובדה שהמשטרה "צייתה" להוראת ההגמוניה ופירקה גם לחרדים תמימים את הצורה ואת זכויות האזרח התמים, שאינו אשם במה שעשתה חבורת חרדים קטנה, מופרעת ורעת לב. ככה זה עובד, ההגמוניה בלתי מודעת להגמוניותה, וגם אנחנו לא, ולכן אנחנו פוטרים אותה מאחריות, אבל כוחה עצום בלהוביל מדיניות משטרתית ואחרת בישראל.

פרסום אחר פרסום, שידור אחר שידור, הופיעה התביעה ממשטרת ישראל להוביל לעימות עם החרדים, וזה מה שקרה בסופו של דבר. אי אפשר לטעון חלילה שההגמוניה התקשורתית היא כל הסיבה להתנגשות, אפשר אפילו לטעון שהיא לא הסיבה המרכזית, אבל אי אפשר שלא לדון גם בחלקה של ההגמוניה התקשורתית בעובדה שהגענו לרגע השפל הזה ביחסי חרדים־חילונים, ודווקא בשעה שהתפתח סיכוי אחר.

והדבר הכי מתסכל, בעצם מדיניות העלמת העין וההכלה של המשטרה מול ההפרות החרדיות, כמו גם מול ההפרות בתוך ההפגנות המאושרות בבלפור - היא מדיניות חכמה שמבינה שלפעמים אין ברירה. כל מי שרואה את התמונות מליל ההתנגשות בבני ברק ובכלל מאירועי הניסיונות המשטרתיים לאכוף בכוח על החרדים את שמירת הנחיות הקורונה, יכול להבין בקלות כי מה שמתרחש לא רק שלא תורם למאבק בקורונה, אלא הפוך לגמרי, מגביר את סכנת התפשטות המגיפה. בכל פעם שהמשטרה מנסה לפזר בכוח התקהלות קטנה בבית כנסת, חצי בני ברק יורדת לרחוב לאירוע הדבקה המוני שמסכן לריק לא רק את התושבים החרדים ואת משפחותיהם, אלא גם את השוטרים והשוטרות ומשפחותיהם. אז בשביל מה ההגמוניה דוחפת לזה?

ד"ר אבישי בן חיים הוא פרשן חדשות 13

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר